כיצד מלמד אותנו ספר בראשית על שאיפת האל המקראי לא להתערב בעולם שברא?
מהו התהליך שיוביל את האדם (אישה ואיש) שנברא בצלם אלוהים לייסד חברה אנושית מתוקנת שתשלוט על הארץ במקום אלוהים?
הספר האל החונך מציע קריאה פורצת דרך של ספר בראשית, הנאמנה לפשט הכתוב, ומבחינה בקיומו של קו רעיוני עקבי הנמשך גם ביתר ספרי התורה. קו רעיוני זה מעיד על קיומו של תהליך שבו חונך האל המקראי את האדם שנברא בצלם אלוהים למודעות הומניסטית מהפכנית. תהליך זה יוביל להקמת חברה שתדאג לקיומה ללא חיפוש אחר חסות האל ושתהיה מחויבת להעניק זכויות יסוד לכל נפש חיה. את מרות האל תחליף מרות של מערכת משפט אנושית העושה צדק, כאשר התשתית החוקתית למערכת זו ניתנת על הר סיני לעם שנחנך כדי שיקים חברה לדוגמה בארץ כנען.
אברם (אב רם) הוא אב קדמון של משפחה גרעינית לעם חדש, ואילו עמרם (עם רם) הוא אביהם של שני מנהיגי העם משה ואהרון. שימוש זה בשמות כאמצעי ספרותי הוא רק אחד מני רבים המלמדים על קיומו של רובד מטפורי המעיד כי התורה היא מניפסט חברתי מדיני הכתוב כסיפור היסטורי. זהו חזון על תהליך שיוביל לסדר עולמי חדש של צדק חברתי, וביטוי להתגשמותו מצוי במידה רבה בהתפתחות הזרם הרעיוני ההומניסטי כאלפיים שנה לאחר מכן, בשחרור העבדים ובמגילת זכויות האדם.
הספר האל החונך שובר מוסכמות בהבנת הכוונה שעמדה מאחורי כתיבת ספר בראשית ויתר ספרי התורה. דורון לוקס משכיל להבחין ברמזים הרבים שטומן הסופר המקראי, מהבחירה בשמות ועד לאופן עריכת הסיפורים, וחשוב יותר מכול במהלך האלגורי שאורג את כלל סיפורי התורה לכדי יצירת מופת הומניסטית.
שאלות שהתעוררו אצל דורון לוקס במסגרת קבוצת לימוד ב"עלמא בית לתרבות עברית", על הפער הקיים בין פשט הכתוב בספר בראשית לבין הגישה הרווחת על מהותו האמונית של המקרא, לא מצאו מענה בספרים ובמאמרים הרבים שקרא. בעקבות כך הוא החליט לדבוק בדרך של "קריאה יחפה", וספר העזר העיקרי ששימש אותו היה הקונקורדנציה. במשך תשע שנות חקירה ועיון בטקסט המקראי כפשוטו, הופנתה שימת ליבו לרמזים הרבים שמתגלים בשימוש שעושה הכתוב במלים, פעלים, שמות ובאופן עריכת הסיפורים. קריאה זו הובילה אותו לפענח את המהלך הרעיוני העקבי ואת המשמעות ההומניסטית המפתיעה המתגלה לאורך חמשת חומשי תורה.
דורון לוקס, בן 58, מתגורר בתל אביב ובוגר תואר ראשון בפיזיקה. לאחר שירות צבאי כלוחם בסיירת מטכ"ל טייל בברזיל, שם החל להתאמן בקפוארה, ועם שובו לארץ פתח את הקבוצה הראשונה לאמנות לחימה זו בישראל. לאורך השנים הוא לימד מאות רבות של תלמידים, ריכז את קורס המדריכים במכון ווינגייט והיה מעורב ביוזמות חברתיות שונות בפריפריה. בשנת 2005 יצא לאור ספרו "קפוארה ז'ינגה על חוד התער".