WAZE בימי הקורונה - אילנית יהודה

תולדות הנייר כרוכות בתולדות העמים. חומר זה, העשוי סיבים שרוסקו וסודרו מחדש באופן שייטיב עם מגע העט ותבניות המכבש, תמים רק למראה. יעיל לאין ערוך בהשוואה ללוחות הטין, פני האבן, קלפי העור, החרסים והפפירוסים שקדמו לו, הנייר מצעיד את הציוויליזציה קדימה כבר אלפיים שנה. על כן, הנטייה הרווחת לבטל את אשר "נותר על הנייר" כחסר משקל, ולראות ב"פיסות נייר" לא יותר מסרח עודף של מערכות החיים, מטשטשת את חלקו המכריע של הנייר בחיינו. שהרי אותו חפץ – והפיכתו לניירת ברגע שנרשמים עליו מחשבות וחשבונות – הוא המוציא לפועל של כלל תוכניותינו. 

הספר על הנייר נדרש לתופעה זו כפי שהיא באה לידי ביטוי בשני מפעלי הדגל של המודרנה: המצאת הקפיטליזם ובניית האומה. הסיפור מתמקם בלשכות המסחר שהתארגנו בארצות הברית במאה התשע-עשרה כדי לנהל את כלכלת השוק; וכן במשרדי המינהל הקולוניאלי שפעלו באותה התקופה בלונדון ובתת-היבשת בדרום אסיה כדי ליצור ישות מדינית בהודו. קריאה באותיות הקטנות של שלטון המכתבה הזה, שכבש את העולם באמצעות עטי מתכת, נוהלי תכתובת וטבלאות סטטיסטיות – לצד פרקטיקות נוספות – חושפת עד כמה המציאות שלנו בנויה על יסודות של נייר.

האם המסך האלקטרוני מבשר את קץ אלפיים שנות ההיסטוריה של הנייר? שאלה זו עומדת במרכז הפרק החותם את הספר, הבוחן את המשך השימוש שלנו ב"עמודים", "דפים" ו"תיקיות" כדי לעמוד על מקומה של תרבות המכתבה בעידן הממוחשב.

פרופ' מיכאל זכים הוא היסטוריון ומרצה באוניברסיטת תל אביב. עם נושאי המחקר שלו נמנים ההיסטוריה של הכלכלה, הסוציולוגיה של הידע, מין ומגדר, הגות מדינית של העת החדשה, תרבות המכונה ותולדות האופנה.  

מה העסיק את המורים והמורות — היוצרים האמיתיים של מערכת החינוך העברית — פעם, בתקופת היישוב? מה שמעסיק אותם כיום: מטרות החינוך, חינוך לערכים, טיפוח מוטיבציה, בעיות משמעת, מעמד המורים. מבחינת השאלות המהותיות, מסתבר, אין הרבה חדש תחת שמש החינוך. זהו, אכן, הרושם העמוק והמפתיע שהספר הזה מותיר בקוראיו; פעם, לפני שהיו מדינה ומשרד חינוך, ולפני שהיו תיאוריות מדעיות על הוראה ולמידה, ולפני שהיו מדידות ודירוגים לאומיים ובין־לאומיים, ולפני שהיו מחשבים ובינה מלאכותית, אנשי ונשות החינוך התחבטו באותן שאלות שמעסיקות את אנשי ונשות החינוך כיום, וגם — הציעו תשובות דומות. ההבדל המהותי בין אז והיום הוא שאז אנשי ונשות החינוך הקימו מדינה חדשה; הם היו חלוצי חינוך נלהבים, וכל מהלך בכיתה היה גורלי לעתיד האומה...

ד"ר נאוה דקל כתבה ספר "מדליק" מבחינת תוכנו וסגנונו; ספר חובה לאנשי ונשות חינוך ולכל מי שרוצה לדעת מאין באנו, וגם — ולאן אנחנו הולכים, או צריכים ללכת.

פרופ' יורם הרפז

ד"ר נאוה דקל היא היסטוריונית של חינוך ומרצה לחינוך. מחקריה עוסקים בראשית החינוך העברי בארץ ישראל, בקולם ובמעמדם של המחנכות והמחנכים, בתפיסות יַַלְְדוּת ובהיבטים מגדריים בחינוך.