סמי סעאדה, ערבי־נוצרי תושב חיפה, נותר בעיר
לאחר כיבוש ״חיפה הערבית״ באפריל 1948
והמתין – לשווא – לחזרת בני משפחתו ששהו
בלבנון בזמן המלחמה. מתוך כ־ 70 אלף תושביה
הערבים של חיפה, נותרו בה לאחר המלחמה
כ־ 3,000 איש שרוכזו באזור מגורים ייעודי.
סעאדה נעקר מביתו והועבר לדירה ברחוב עבאס
– הרחוב היחידי מחוץ לגטו שבו קובצו תושבי
חיפה הפלסטינים. בעודו ממתין חודשים ארוכים
לחזרתם של בני משפחתו הלכו והתרבו בעיר
מעשי ביזה וגזל כלפי הרכוש שהותירו מאחוריהם
תושבי חיפה הערבים, שעזבוה בעקבות המלחמה.
לדירתו בת ארבעת החדרים של סעאדה פלשו
חיילים יהודים ובני משפחותיהם – ולבסוף הוא
הושלך על ידם לרחוב. באמצעות מחזה ושני
פרקים היסטוריים, המבוססים על תיעוד שאותר
בארכיונים שונים בארץ, מציג אסונו הפרטי של
מר סמי סעאדה, מאבק קפקאי של אזרח לא רצוי
נגד ריבון שנאלץ לקבל את נוכחותו.