מלכוד 67 הוא מסע לפילוסופיה שמאחורי הפוליטיקה. מיכה גודמן מנתח את הרעיונות שעומדים בתשתית הפילוג של החברה הישראלית, שהפכו בימינו לפער שטחי בין שמאל לימין, בין סיפוח השטחים לבין פתרון שתי המדינות.
גודמן בוחן את הרעיונות הללו מראשיתם - זאב ז'בוטינסקי, הרב קוק, ברל כצנלסון ודוד בן גוריון – שהייתה שונה מאוד מהדעות שממשיכי דרכם מחזיקים היום, ולעתים אף הפוכה מהן, ומציג את הגלגולים השונים שעבר כל רעיון. גודמן בוחן גם את שני הפתרונות לסכסוך ומגלה שכל אחד מהם מותיר את מדינת ישראל במצב מדיני או חברתי גרוע יותר משהוא היום. הוא מקשיב לטיעונים, מנסח מחדש את המבוכה הפוליטית הישראלית, ומציע פתרון משלו שאינו ימין ואינו שמאל, שהוא גם יהודי וגם דמוקרטי.
במלכוד 67 מיכה גודמן נותן קול וניסוח רעיוני למחשבותיהם של כ-70% מתושבי מדינת ישראל.
במבט ראשון, מלכוד 67 עשוי להיראות מוזר: שלושת רבי המכר הקודמים של מיכה גודמן עסקו בפילוסופיה יהודית ולא באקטואליה. אבל במבט שני מלכוד 67 הוא הברקה: הוויכוח הישראלי על עתיד השטחים תקוע בין השאר משום שהופקד בידיהם של פוליטיקאים. כדי לחלץ אותו מהתקיעות נדרשת קריאה חדשה, רעננה, חדה, של המציאות ושל הטיעונים בוויכוח, וגודמן הוא בדיוק האדם הנכון למשימה זו.
בספר מתעמק גודמן במהפכה שעבר הימין הישראלי, בנסיקתו של הציבור הדתי ובמשבר העמוק של השמאל הציוני. אחר כך הוא פונה ליסודות: לטענות הביטחוניות, הדמוגרפיות, המוסריות, שמניעות את הדיון על עתיד השטחים. לבסוף הוא מציע גם מעין פתרון, או לפחות צורת חשיבה שמאפשרת להיחלץ מהמלכוד. והצעד הראשון בדרך להיחלצות הוא שינוי אופיו של השיח הישראלי משיח תקוע - לשיח פתוח משוחרר מקיבעון.
המחלוקת הישראלית על עתיד שטחי יהודה ושומרון קורעת את החברה הישראלית. ההתנגשות בין הימין לשמאל הפכה במרוצת השנים להתנגשות בין שבטים, מגזרים וזהויות ולא רק להתנגשות פוליטית. המחלוקת הזאת מגיעה לנקודת רתיחה בימים אלו, יובל ה-50 למלחמת ששת הימים. המשתתפים בוויכוח על עתיד השטחים שוברים שיאים של התלהמות - אבל נדמה שהמחלוקת עצמה הפכה לנדושה, קלישאתית, צפויה ומשעממת. ויכוח של סיסמאות שחוקות