פימה, הוא גבר בשנות החמישים לחייו, גרוש פעמיים, בנו היחיד של בעל מפעל לתמרוקים. פימה עובד כפקיד קבלה במרפאה למחלות נשים ונתמך בכספי אביו הקשיש. פימה זה הוא גם מעין צופה לבית ישראל. נביא וליצן של מסיבות ליל השבת. צאצא קטן של נביאים ירושלמים ומתקני עולם רוסים. פימה הוא גם יורש של שושלת שלא היתה. ואולי גם נציג מגוחך של איזו אינטליגנציה ישראלית מתוסכלת וחסרת אונים. בירושלים, בחורף השני של האינתיפאדה, משוטט פימה ברחובות הרטובים ומחפש בלי הרף: לפעמים ארוחת ערב, לפעמים גאולה לישראל ולפעמים קרבת אישה. ויש שהוא מחפש סימן של התגלות.