"לא ראיתי חיילים שמחים" מאת מישקה בן-דוד הוא סיפור מרגש, מצחיק וחכם על אהבות, הרפתקאות ולבטי נפש של חיילים בתקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה: לוחמים, קשרים, ואנשי מודיעין על רקע ההווי התוסס של בסיס המודיעין באום – חשיבה שבסיני. מובא מחדש במלאות ארבעים שנה למלחמת יום כיפור בצירוף אחרית דבר מאת מחברו
"לא ראיתי חיילים שמחים" הוא ספרו הראשון של בן-דוד. הוא הופיע לראשונה ב"ספרית תרמיל" בשנת 1982 בשם "חיילים שמחים" וזכה לשבחים רבים:
"סיפור קולח, מרתק, גדוש הפתעות, מצחיק... משפטים לא מעטים קראתי פעמיים ושלוש כדי לחזור וליהנות מטעמם, מסצנות ואמירות יפות מאוד."
אהוד בן-עזר, "הארץ"
"מיזוג מלבב של הומור וליריקה והרבה הבנה אנושית, וכמובן – אהבה."
משה דור, "מעריב"
"...סגנון דק ואנין כל כך, אירוניה ומודעות מפתיעה לאמצעיה של הספרות, עד שמתקבלת יצירת מופת זעירה, שתענוג אמיתי הוא לקרוא אותה... נעורים אמיתיים, חיוניים ומרגשים, וספרותיים במובן הטוב ביותר."
יורם ברונובסקי, "הארץ"
סיפור מעולה, כתוב בלשון קולחת ואמיתית... מצליח לחשוף מנבכי הנפש של לוחמי מלחמת יום הכיפורים."
דן עומר, "העולם הזה"
"מעטים מגיעים לרמה של 'לא ראיתי חיילים שמחים' מבחינת רמת הכתיבה, העומק... הייתי ממקם אותו בלי היסוס ממש בקצה הפירמידה של הספרות העברית."
אורי אדלמן, "תוכנית רדיו לספרות", קול ישראל
על הסופר:
מישקה בן דוד (נולד ב-1952 בגבעת שמואל) הוא סופר ישראלי שנמנה עם בכירי "המוסד". הוא פרסם עשרה ספרים - רומנים, קובצי סיפורים, ספרי מתח וספר עיון.
תולדות חייו:
בשירותו הצבאי היה קצין מודיעין ביחידה 848, ובין היתר פיקד על מחלקת האזנה ניידת במלחמת יום הכיפורים ועל בסיס החרמון מתום מלחמת יום הכיפורים לאורך מלחמת ההתשה עם סוריה.
בשנים 1980-1977 שימש כשליח קהילתי מטעם ההסתדרות הציונית במילווקי שבוויסקונסין, והשלים תואר שני בספרות השוואתית מטעם אוניברסיטת ויסקונסין. נושא עבודת המוסמך שלו: השוואה בין כתביהם הספרותיים והפילוסופיים של האקזיסטנציאליסטים.
בשנים 1985-1980 שימש כמנהל מתנ"ס "בית-רוס" בגבעת שאול בירושלים והקים וניהל עבור החברה למתנ"סים את מרכז המידע והתכניות (מרכז הדרכה ארצי), בשיתוף עם תוכנית שוורץ להכשרת מנהלים באוניברסיטה העברית.
בשנת 1989 קיבל תואר דוקטור בספרות עברית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלו נעשתה בהנחייתו של פרופ' דן מירון, והיא נושאת את השם "רומן מלחמת העצמאות : 1958-1949".
בין השנים 1987 ל-1999 שירת ב"מוסד" בתפקידי שטח, מודיעין ופיקוד. הגיע לדרגה גבוהה במוסד. בין היתר כיהן כראש מחלקת המודיעין של אגף המבצעים במוסד. במסגרת שירותו ב"מוסד" השתתף, בשנת 1997, בנסיון ההתנקשות הכושל בח'אלד משעל, והוא שמסר לירדנים, בהוראת מפקדיו, את סם הנגד שהציל את חייו של משעל.
שירותו במוסד בא לידי ביטוי בספריו "דואט בביירות", "מפגש בברלין" ו"אהבה אסורה בפטרבורג", שעלילותיהם סובבות את "המוסד" וסוכניו.
בין השנים 2005 ל-2007 ניהל את התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים.
בהמשך כתב רומנים נוספים ותסריטים, וחתם על הסכמי אופציה להפקת סרטים על פי ספריו.
מתגורר משנת 1983 במושב רמת רזיאל, שם הקים וניהל חוות סוסים. נשוי לשינה, מטפלת ברפואה סינית, ואב לשלושה.