“נעמה היתה בת שבע־עשרה, ובמשך כמה חודשים לא ישנה טוב, ולא אכלה כמעט. ואז היא חלמה סדרה של חמישה חלומות. הראשון היה על זה שיום אחד יהיה לה
בן, והוא ישכב עם המורָה שלו. איש אחד בחלום אמר לה לזכור את זה, ולרשום את זה אחרי שתתעורר, כי החלום הזה יתגשם.“
שנים חלפו. החלומות נשכחו. עד שיום אחד הם מתחילים להתגשם בזה אחר זה, וסערה גדולה עוברת על נעמה, על בעלה, על הבן שלהם ועל כל מי שקרוב אליהם. היא מגלה שמידע נסתר נוכח בחייה - וגם בחיינו. וכל מה שצריך זה רק לפקוח עין. להקשיב. להתבונן ברווח העתיק שבין חלום למציאות. וכך עושה עוזי וייל בספר הזה: מעיר את הנסתר, היפה, הנוגה, הקסום שבחיי היום־יום שלה. ושלנו.
זהו טקסט צנום על פי מידותיו אך עשיר ורחב ונדיב
ביריעה הרגשית שהוא פורש. עוזי וייל מעמיד עולם מלא צבע ורגש, מתאר אותו במילים מדויקות, מפלחות, לא מזייף לרגע, ועושה שימוש מושכל, מחושב ורגיש להפליא בשפה העברית.
עוזי וייל הוא סופר, תסריטאי ומתרגם.
מספריו: ‘ביום שבו ירו בראש הממשלה´, ‘אושר´, ו´חייו ומותו של השער האחורי´. ובטלוויזיה: ‘החמישיה הקאמרית´, ‘הרצועה´, ‘בטיפול´, ו´המשרד´, הגירסה הישראלית.