התעללות מינית של אב בבתו מגיעה לקִצה כאשר ענבל בת החמש-עשרה יורה באביה למוות. אלא שמעשה הרצח אינו מלווה בתחושות של שחרור או הקלה. חסרת ישע היא מוצאת את עצמה במרחבים של בדידות, ושוב אין לה על מי לסמוך.
במהלך שלושים ימי האבל עורכת ענבל חשבון נפש ומתמודדת עם אשמה, פחד וחוסר אונים לצד תחושה מדומה של שחרור. בין רצונה להסגיר את עצמה למשטרה לבין המחשבה המפתה לנצור את סודה ולהינצל מעונש עומדות שתי דמויות משמעותיות בחייה. אין אלה אמהּ או אחיה, אלא דווקא חברתה הטובה, ילדה כבת גילה, ודייר חדש בבניין שעל פי השמועות ניתן להבין כי הוא רוצח נמלט.
בימים שבהם פורמות נשים את קשר השתיקה ומעידות על מעשי אונס והטרדה מינית – משמיעה הדר גת את קולן השברירי והחרד של ילדות פגועות מינית.