"פרקי מכונות"מאת סלין אסייג נפתח עם הגעתה של הגיבורה לריאיון עבודה במפעל "התבנית" לייצור חלקי מתכת. היא אֵם לילדה קטנה, אך רוב זמנה עובר עליה לצד האנשים שמפעילים את הכַּרסוֹמוֹת והמכבשים. היא ממעטת לדבר איתם, אך מרבה להתבונן בהם, לתעד את פעולותיהם ולנחש את מחשבותיהם. יותר מכול היא רוצה להצליח "להפוך את המחשבות למילים", לכתוב עליהם,וכך אולי לפרוץ את ההרגשה שהחיים משתקים אותה: "אני היא האישה השותקת. אני חושבת על עצמי שאני כמו אישה משותקת."
"פרקי מכונות" הוא הרומן השני של סלין אסייג. קדם לו הרומן"צעקה הפוכה" (אחוזת בית, 2014),שהתקבל בהתלהבות על ידי המבקרים והקוראים וזיכה את אסייג בפרס שרת התרבות ליצירת ביכורים, במועמדות לפרס ספיר ובמלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית. ב"פרקי מכונות"מבססת המחברת את סגנונה הייחודי, המשלב להפליא בין לשון מנוכרת ומתכתית לבין קולאינטימי ופיוטי.