"... על השאלה איך תחיה וּורה נפגשו לראשונה אין תשובה אחת. דבורה זוכרת פעוטה מתולתלת זוחלת עירומה בחוף גורדון, חול מכסה את גבה "כמו שניצל", ואמא שלה איננה נראית באופק. הגיחה משום מקום, אמרה דבורה, ואף אחד לא ידע מי היא. רסיסי חול התעופפו ממנה בכל תנועה שעשתה, וּורה, שעדיין לא זחלה, שכבה עירומה על מחצלת והתבוננה בבת גילה הפעלתנית בהתעניינות מרובה. על-פי זכרונה של דבורה עברו דקות ארוכות עד שהאמא של התינוקת הבלתי מוכרת הגיעה בעקבותיה, קרסוליה טובעים בחול והיא צועקת בקול גבוה, אבל לא מבוהל: תחיה, תחיה..."
עלילתו של הספר אחיות אחיות מתרחשת בתל אביב ובקיבוץ צעיר בנגב, בטווח עשרים השנים המובילות למלחמת 1948 ולהקמת המדינה. ורה ותחייה, שתיהן גדלות בתל אביב, הן חברות ילדות. הקשר האמיץ ביניהן עומד למבחן כאשר הן מגיעות לקיבוץ, מתוך נסיבות שונות ומנוגדות ונתקלות באילוצים שאינם בשליטתן. לתוך החברות הקרובה ביניהן נקלע גבר צעיר, משורר, שבא משם, וכל אחת מהן מאמינה שעתידו נמצא בידיה, בעוד הוא עצמו פועל בתוך מציאות שבה רב הנסתר על הגלוי. אחיות אחיות הוא סיפור נוגע ללב, שאינו מתיימר לשחזר בנאמנות את התקופה אלא מנסה לשפוך אור על אנשים החיים את חייהם בצל האירועים הגדולים, מבלי שהם מצליחים לראות את התמונה הגדולה ומבלי שהם יכולים להפריד בין מה שהוא פרטי לבין מה שהוא קולקטיבי, מה שהוא אישי לבין מה שהוא לאומי. הם מתנסים בפעולות הפשוטות של החיים – עובדים, יוצרים, כותבים, מציירים ומתאהבים בפעם הראשונה, בעוד המציאות האופפת אותם היא מסעירה, דרמטית, ובו בזמן גם עמומה ומאיימת.
המשפטים הקצרים התפזרו כרסיסי צבע, כנקודות על בד ציור. התיאורים המהירים והקצרים יצרו ניגון מיוחד שרציתי לשמוע ולקרוא עוד ועוד. בכתיבה המיוחדת של רחל שליטא יש עדינות ושיק המזכירים ציור צרפתי. נגיעות ופשטות של אירועים קטנים שאפופים בתחושת עצב ודרמה המקרבים את הדמויות אל הקורא