רונן פורת, בן למשפחה שכולה מחולון, אובחן בגיל 30 כחולה ALS, מחלה ניוונית קשה שמפסיקה בהתמדה כל יכולת מוטורית בשעה שהחולה נותר צלול ובהכרה מלאה. בשנת 2003 כתב פורת בעזרת חיישן או תנועות עפעפיים בלבד יומן שפורסם באתר Ynet בסדרת כתבות בעריכת אילן יצחייק, תחת הכותרת "מחובר לחיים". היומן קנה לעצמו מעריצים רבים שהתמכרו לכתיבתו הכנה והמדויקת של פורת ולאבחנותיו המרגשות על החיים, וכעת רואה אור קובץ המאגד כשלושים רשימות, לצד טקסטים שלא פורסמו עדיין, מכתבים אישיים ותגובות של קוראים.
פורת פשוט יודע לכתוב. הוא שנון, מצחיק, אופטימי חסר תקנה, אמיתי. כמו חבר קרוב. הוא מצליח לגעת במקומות המפחידים ביותר, עליהם אנשים בריאים לא מדברים – מוות, מחלה, שיתוק. היומן האופטימי של פורת מצליח להראות את העולם מבעד לעיניים של איש משותק, אילם, חולה – ובכל זאת העולם הזה נותר שפוי, חיובי, אקטואלי ומצחיק מאוד. פורת הוא הוכחה חיה לניצחון רוח האדם, והחיבור בינו לבין העיתונאי אילן יצחייק, המשנה לעורך הראשי של אתר Ynet, מוצלח ומרגש באמת.
תקציר הספר:
רונן פורת, מעצב תעשייתי ובן למשפחה שכולה מחולון - נשוי, נאה ובדרך כלל שמח - אובחן בגיל 30 כחולה ALS, מחלה שאלימותה השקטה מפסיקה בהתמדה כל יוכלות מוטורית וכולאת ברשעות נפש בריאה בגוף חולה מאד.
שלוש שנים מאוחר יותר, בעזרת חיישן או תנועות עפעפיים בלבד, כתב רונן פורת את "מחובר לחיים", סדרת כתבות במתכונת של "יומן מחלה אופטימי", שפורסמה ב- YNET ועוררה עניין עולמי. פרקי היומן הדהימו את הקוראים בזכות ההזדמנות החד פעמית לראות את העולם מבעד לעיניים של אדם משותק, אילם, חולה במחלה סופנית - ובכל זאת שפוי, חיובי, מחובר לאקטואליה ולשפה, ומאד מצחיק.
בסוף יבוא מלאך מבוסס על היומן ומביא גם פרקים שלא פורסמו, תמונות, תגובות של קוראים וטקסטים רבים של רונן ומקורביו, שנכתבו על רקע תהליך ההתדרדרות במצבו, עד שיתוק מוחלט. זהו ספר אנושי ומרגש, ישראלי אך גם אוניברסלי, על התמודדות נועזת עם אסון אישי. כל פרט בעלילה הגדולה מהחיים שמובאת בו אכן התרחש במציאות, כאן ועכשיו, והפרק האופטימי שחותם אותו מצליח להתעלות מעל לכל הפי אנד הוליוודי.
העיתונאי אילן יצחייק גילה את רונן פורת במקרה, עיבד את סיפוריו הקצרים לסדרת כתבות פופולרית, ובמשך ארבע שנים למד לצעוק במקומו את המילים שכבר לא יכול היה לכתוב או לומר.