העיקרון הפיטרי מתאר עיקרון ארגוני, שעל פיו כל עובד מוצלח יקודם בסופו של דבר עד לרמת היכולת הגבוהה ביותר שלו וקידום נוסף מעלה אותו לרמה אחת מעל רמת היכולת הגבוהה ביותר שלו. בתפקיד זה שהעובד אינו מסוגל לבצע כהלכה, הוא "ייתקע" משום שלא יקדמו אותו כי הוא נתפס כ"חסר כשרון". במילים אחרות, בארגון היררכי, כל עובד נוטה לקבל קידום עד לרמה של אי כשירות או אי התאמה. את העיקרון פרסם לורנס ג'יי פיטר בשנת 1968 בספרו The Peter Principle, העוסק בבעיות מנהל בצורה הומוריסטית. תרגומו לעברית של הספר נקרא "העיקרון הפיטרי". העיקרון יוצא מנקודת הנחה כי עובדים מקודמים במהלך עיסוקם בארגון ועולים בשלבי ההיררכיה, על בסיס הצלחותיהם בארגון (אך כמעט ולא קורה מצב הפוך, בו עובד יורד שלב). ההנחה השנייה של העיקרון היא כי כל שלב בהיררכיה הארגונית דורש כישורים אחרים (לדוגמה, מכונאי זקוק למיומנות טכנית גבוהה, בעוד שאחראי המכונות זקוק למיומנות