מחבר הספר, נכה צה"ל, נפגע בתאונת דרכים בעת שירת מילואים ברצועת עזה. מלבד כריתת רגל שעבר ופגיעות גופניות אחרות, התברר כי הוא נפגע פגיעה חמורה בראשו. תהליך שיקומו, אותו הוא מתאר בספר זה, נמשך למעלה מעשר שנים, כאשר נקודת המאמץ העיקרית היתה "לא לאבד את הראש!", לשמור ולשקם את כושר הדיבור, החשיבה, הכתיבה. מאבקו הבלתי נלאה לחזור אל עצמו (תוך ידיעה ברורה, שחזרה מלאה היא בלתי אפשרית), הוא נושאו של ספר זה. הספר נכתב על ידי האיש עצמו וכמו שאומר בהקדמתו פרופ' יהודה בן ישי: "חשיבות הסיפור בכך שהוא מבטא ללא כל מחשבות - סתר בדיוק את מה שהמחבר מרגיש, זוכר, חושב, בעצם כתיבתו הוא מדגים למה מסוגל אדם להגיע בכוח רצון אדיר ובאישיות חזקה שנשארה עומדת על תילה ושמסרבת להיכנע להרגשות של נכות".