מהו סוד הצלחתו של הבודהיזם במערב של זמננו? מה יש בו שאין בדתות המסורתיות של העולם המערבי, והאם הוא דת בכלל?
האם אפשר ליישב בין תפיסת עולם רציונאליסטית ומדעית לבין המטאפיסיקה הבודהיסטית המתוחכמת?
מהו המחקר הרוחני של הנזירים הבודהיסטים, והאם יש בו כדי לעזור לאדם המערבי המחפש משמעות לחייו ואינו מוצא אותה לא בדת, לא במדע, ולא בפילוסופיה המערבית?
האם יכול הבודהיזם למלא את החלל הרוחני שהותירה קריסת האידיאולוגיות הגדולות של המערב: הדתות המונתיאיסטיות והסוציאליזם?
והאם אין בו - פרט למטאפיסיקה המוזרה שלו - אלא מה שאפשר למצוא כבר בתורות החוכמה המערבית הקלאסיות, אלה של הסטואיקנים והאפיקוראים?
שאלות אלה ואחרות הקשורות בהן נדונות, בלשון בני אדם, בבהירות ובחן, בסידרת השיחות שניהלו ביניהם שני אנשים יוצאי דופן:
האחד, ז`אן פראנסוא רוול, פילוסוף ופובליציסט צרפתי ידוע מאוד, מ``בני האלוות`` של האקדמיה הצרפתית, אגונסטיקון וליבראל.
השני, מאתייה ריקאר, צרפתי אף הוא, איש מדעי החיים לשעבר שנהפך לנזיר טיבטי, מלומד בודהיסטי, ויד ימינו של הדאלי-לאמה. השני הוא גם בנו של הראשון.