בידיכם הסיפור המכונן והחשוב בתולדות הספרות הסינית המודרנית. די בשעה אחת לקרוא אותו במלואו. איך ייתכן שיצירה קצרה כל כך הפכה לנכס הספרותי היקר ביותר במדינה רחבת ידיים כסין, מולדתה של אחת ממסורות הכתיבה הארוכות והעשירות בעולם? על אף עמודיו הספורים (ואולי דווקא בשל כך), ״יומנו של משוגע״ הוא קרקע פורייה לפרשנויות: יצירה ריאליסטית, בדיה מוחלטת, או יצירה אלגורית ואף אמנותית גרידא.
העלילה פשוטה ומצמררת: גיבור הסיפור מתעד ביומנו את כוונותיהם של אנשי המקום – שכניו, רעיו ובני משפחתו – לאכול אותו. בין התקפי שיגעון וחרדה להבזקי תבונה ופחד, ״יומנו של משוגע״ דן בקיומו של האדם, בחיים ובמוות ובהפיכתה של סין מחברה מסורתית לחברה מודרנית שתהיה פרי המהפכה.