שלום אוסלנדר חוּנך לירוא את האל ולכבד אותו. גם לאחר שבגר והתנכר לקהילתו ולדתו, לא מצא דרך לנהל חיים נטולי מאבק יומיומי באל. בהומור מושחז המעורר אצל הקורא פרצי צחוק בלתי נשלטים מגולל שלום אוסלנדר את סיפור נעוריו בקהילה אדוקה ומבודדת, ואת מאמציו לבעוט בה ולהינתק ממנה. לכל אורך הדרך הוא מנסה להבין את אלוהים ואת חוקיו המסובכים הסותרים את עצמם. הוא מנהל משא ומתן עם אלוהים ועם נציגיו - יום נטול חטאים תמורת יום של הפקרוּת; ברכה על כל ניבול פה - אבל לבסוף מתפשר על הפסקת אש, שלום קר עם אלוהים, ומפתח תקווה קלושה שבנו הרך יגדל ללא תחושות אשם, ספקות וחיבוטים.