בגיל 75 עוזבת אנה לא - כפי שהיא מכנה את עצמה - את ביתה שלחוף הים ופותחת במסע רגלי צפונה דרך ספרד, עד לרגלי הפירנאים - אל בית הסוהר שבו כלוא צעיר בניה, ישו, היחיד ששליטי ספרד הפאשיסטים הותירוהו בחיים. בידיה היא נושאת לו מאפה - "לחם" שקדים שניסוך בשמן ותובל בשבת והומתק יפה-יפה (עוגה, היא חושבת לעצמה)". בדרכה היא חווה, רואה, לומדת בלי הרף - את העולם ואת עצמה. שוב אין היא, בשביל הקורא, בגדר "אנה לא".
אוגוסטין גומז-ארקוס נולד באנדלוזיה שבספרד בשנת 1939.
במולדתו עסק בתיאטרון; ב-1966, משאסרה הצנזורה הספרדית את העלאתם של כמה ממחוזותיו, היגר לצרפת ופנה גם כאן לתיאטרון. ב-1975 הפתיע את הציבור הקוראים הצרפתי ברומן ראשון משלו, שנכתב בצרפתית במקורו, "השה הטורף"; מיד אחריו באו "מריה רפובליקה" (1976) ו"אנה לא" (1977), שהיכו הדים רחבים. גומז ארקוס הוא היום אחד הסופרים הצעירים הבולטים בצרפת.