בעידן הזה שכולו אלימות מילולית, רווחים הדימויים מעולם המלחמה בשפת היומיום ומשפיעים על החשיבה שלנו. ביטויים שגורים, כמו מאבקים פוליטיים, המלחמה בקטל בכבישים, מתקפת התקשורת, ואפילו קרב על לקוחות, מוכיחים כי בעידן הוויכוח אנו מתייחסים לכל עניין כאל עימות בין שני צדדים.
בספרה המאלף מראה פרופ' דבורה טאנן כי תסמין זה של התרבות העכשווית מושרש עמוק יותר ממה ששיערנו, ובא לידי ביטוי בצורות רבות ומגוונות תוך שהוא משפיע על חיינו - לעתים לטובה, אך ברוב המקרים נגרם נזק רב.
בספר "מעימות להידברות" טאנן בוחנת את הדרכים שבהן אנו מדברים בציבור, בתקשורת, בפוליטיקה, בבתי המשפט ובחדרי הלימוד. היא דנה באווירת הפולמוס השורה, שגורמת לנו לפלג את בני האדם למחנות יריבים. בעידן הוויכוח, טוענת טאנן, מקובל לחשוב שהדרך הטובה ביותר להציג נושא מסוים היא לעורר ויכוח בין שתי עמדות קיצוניות, הסיקור החדשותי הטוב ביותר מתקבל כשמציבים את המתנגדים מול המצדדים, הפתיחה הטובה ביותר לכל מאמר היא ביקורת ומתקפה.
לעיתים הגישה הזאת מוצלחת, אולם על פי רוב היא יוצרת יותר בעיות ממה שהיא פותרת. המפגשים הציבוריים שלנו הופכים להיות דומים יותר ויותר לוויכוחים בין בני זוג - אף אחד אינו מנסה להבין מה שהצד השני אומר, אלא רק משתדל לנצח בוויכוח. אולם בדיוק כשם שבני זוג לומדים ללבן בעיות מבלי להזיק זה לזה, כך גם עלינו, כחברה, ללמוד למצוא דרכים יצירתיות ובונות לפתרון חיכוכים ולגישור על פערים.
הספר "מעימות להידברות" הוא ספר חשוב שעשוי להשפיע עלינו לרכך את קוטביות הוויכוח ולעבור לדו-שיח בעל משמעות.