בראשית הדברים היתה אפריקה, כך אומר רוברט ארדי בספר הזה שבו פתח את הסידרה הנודעת על גיחותיו המרתקות לתחום האתולוגיה. שם, ביבשת השחורה, עמדה ערש לידתו של המין האנושי. שם, בתוך צירוף יחיד במינו של אקלים, שטח והסתגלויות אבולוציוניות, הגיח מתוך היער הטרופי מין חדש, שאר-בשר של קופי-האדם הגדולים, ויצא אל הסאוואנה לדרך שאין ממנה חזרה.
באפריקה הניו בני המין האנושי לציידים, באפריקה למדו לאחוז בנשק, באפריקה נולדו בסימנן של כמה תכונות המוטבעות עמוק בתוך המורשת שלנו עד עצם היום הזה. בהסתמכו על מימצאים של חוקרים גדולים, מגולל ארדי בסיפור עוצר נשימה תיאוריה שראשיתה באוסטרלופתיקנים המדדים מתוך גן-העדן-האבוד וסופה בכוחות וביצרים המפעמים והמעפילים את האדם בן ימינו, בתוך מוראותיה ונפלאותיה של המאה העשרים.
"אינטרפרטציה חדשה ורדיקלית של ההתנהגות האנושית," אמר על הספר הזה ד"ר קנת אוקלי, מדען בריטי בכיר "הראויה לתשומת-הלב של מדענים והדיוטות כאחד."
"זהו ספר מעורר וחריג," קבעה ג'אקטה הוקס ב'אובזרבר', "רוברט ארדרי גישר בו על הפער בין שתי התרבויות!"
"בראשית היתה אפריקה" הוא ספר מסעיר ופרובוקאטיבי, הקורא תגר על ההנחות הרווחות בדבר ייחודו וחד-פעמיותו של המין האנושי. זה ספר החושף באומץ לב את אישיותו של האדם כביטוי דינאמי של ההיסטוריה של כל הייצורים החיים.