"הערים שלך אינן קיימות. אולי אף לא היו בנמצא מעולם. ודאי כי שוב לא תהיינה קיימות לעולם." כך מעיר קובלאי - חאן למרקו פולו, המתאר באוזניו "ערים סמויות מעין". הקורא שרוי באווירה קסומה של אגדות אולם עד מהרה הוא מוצא עצמו תקוע בג'ונגל של אספלט ובטון, בכרך של ימינו - אנו. בסבך הזה קיים נתיב אפשרי אחד בלבד: הוא הנתיב המוביל למסע תוך פקעת היחסים שבין הערים כמקומות - ישוב לבין בני - האדם היושבים בהן, ולתוך פקעת התשוקות והחרדות המלווה אותנו תמיד. הוא מספר על ערים אשר להן שמות של נשים, ערים קיימות - לא - קיימות אבל קיימות - מאוד בתוכנו. רבות כאן השאלות מן התשובות, והפירושים יכולים לנוע לכיוונים שונים. ספר פיוטי וחכם.