השנים הן תחילת שנות השישים, ימי המאבק נגד הגזענות בארצות–הברית — ומדינת מיסיסיפי בוערת. אך בתוך הבתים נמשכת שגרת היומיום.
סקיטר חולמת להיות סופרת, למרות שאמה וחברותיה משתוקקות לראותה מתמסרת לחיי משפחה. כשהיא מסיימת קולג´ ושבה לביתה, היא מגלה כי העוזרת השחורה שגידלה אותה עזבה, ואיש אינו מוכן לספר לה מדוע.
אייבילין טרם התאוששה ממותו של בנה היחיד. בכל זאת, מדי בוקר עליה לצאת לעבודה שהיא עושה זה עשרות שנים עבור משפחות של לבנים — לנקות את בתיהם, לבשל את ארוחותיהם ולגדל את ילדיהם.
מיני, בשלנית בחסד שמעולם לא הצליחה לשמור את דעותיה לעצמה, איבדה מקום עבודה נוסף, לאחר שעוללה דבר כה נורא שאותו אינה מעזה לגלות. עתה, היא מסתתרת מפני מעסיקתה לשעבר.
עבור שלוש נשים אלו, החיים משתנים כשהן יוצאות במיזם חשאי ויוצא דופן: לכתוב ספר על אודות העוזרות השחורות, ואיך באמת נראים חייהן מאחורי חזיתות הבתים הלבנות. אם יצליחו, יתקרבו שלושתן צעד אחד להגשמת חלומותיהן. אם ייכשלו, יאבדו את כל מה שיש להן.
בשלושה קולות עסיסיים ומלאי חיים פורס העזרה סיפור רווי חום והומור, נוגע ללב ולעיתים קורע לב. קתרין סטוקט מתארת באומץ את העוולות הגדולות וההשפלות הקטנות, את קשרי הנפש ורגעי החסד, ומראה כי בעוד ששנאה ואי–צדק מופיעים בגווני שחור ולבן, אהבה ואנושיות הן נטולות צבע.