מרג'אן סטראפי מגוללת בספרה סיפור רב - קסם ריאליסטי, פוליטי ויחד עם זאת אינטימי מאוד, שמושתת על סיפור חייה שלה: מארג'י בת ה - 10, ילידת 1969, היא נערה חכמה, שנונה, מעט חצופה, לפעמים שובבה. היא גדלה בחיקה הנינוח והחם של משפחה בורגנית אמידה בטהראן. אביה מהנדס, אמ? הפמיניסטית צועדת בהפגנות כנגד השאה, ומארג'י עצמה לומדת בבית ספר צרפתי חילוני. הוריה, וחבריהם האינטלקטואליים, חולמים על מהפכה סוציאליסטית. אבל אז המהפכה האסלאמית כובשת את איראן, וחודרת בכל עוצמתה אל תוך עולמה התמים והשקט של הנערה: בתחילה החובה ללבוש רעלה, ולאחריה - איסורים דתיים, ידיעות על מעשי אכזריות ומאסרים המוניים, פחד וחרדה, ובהמשך גם מוראות המלחמה כנגד עיראק. לבסוף ההורים שולחים את מארג'י אל מחוץ לגבולות איראן כדי להגן עליה ועל רוחה החופשית ועצמאותה המחשבתית. מארג'י, עכשיו בת 14, גולה שלא מאונס, נפרדת לראשונה מהוריה. היא יודעת שהם לעולם לא יחיו עוד יחד. בכך מסתיים הספר. מרג'אן סטראפי נולדה ב - 1969 בעיר ר?ש?ת שבאיראן, וגדלה בטהראן. כשהיתה בת 14 נאלצה לעזוב את מולדתה משום שהוריה חששו לעתידה. בגיל עשרים חזרה לאיראן, בשנת 1989, נישאה לאמן איראני והתגרשה ממנו ("בעל אמן? לא עוד!" אומרת סטראפי). כעבור חמש שנים חזרה לאירופה והחלה ללמוד עיצוב גרפי ואיור בשטרסבורג שבצרפת. ב - 1997 עברה לפריז, שם היא מתגוררת כיום בדירה שבה תלוי לראווה פוסטר של ברוס לי ("הגיבור שלי!"). היא נישאה בשנית, הפעם לגבר שוודי ("זה נפלא, כי השוודים גילו את החופש המיני הרבה לפני כולם", מתוודה סטראפי). פירסמה כמה ספרים, והתמידה במעשיה כפעילת חופש ופעילה למען זכויות נשים. היא מאיירת בקביעות לעיתונים ולמגזינים ברחבי העולם, ובהם "ליברסיון", "ניו יורקר" ו"ניו יורק טיימס". בגיל 33, בעקבות פרסום "פרספוליס", נעשתה לכוכבת בינלאומית בשמי הספרות והאיור ("הייתי גברת אלמונית - פלונית, אני מפרסמת ספר, והנה, אחת ושתיים! אני עשירה!"), וזכתה בפרסים רבים ולכתרים רבים, ובהם "ספר הקומיקס הטוב של השנה" (טיים מגזין, 2003), "הספר הראוי לציון של השנה" (ניו יורק טיימס, 2003), "פרס השלום על - שם פרננדו בואסה בלאנקו" בספרד, 2003, ו"פרס אלכס" של "התאחדות הספריות האמריקנית".