ב-3 במאי שנת 2211 לפני הספירה, שלה הדייג אדק דג נדיר ממימי הוויסטולה, דג פוט יודע-כל, המסוגל לחשוב ולדבר. יותר מ-4000 שנה אחר כך, בשנות ה-70 של המאה הזאת, שוב נלכד אותו דג-אלמוות. הפעם בידי אישה, והוא עמד לדין בפני בית משפט.
ב-"דג הפוט" מספר גינטר גראס את סיפורו של הדג החכם הזה במשך כל הדורות, וכן את סיפורו של גבר שחי 11 תקופות של חיי אדם, מאז ימיה הראשונים של התרבות האנושית ועד ימינו אלה, וחי עם אחת-עשרה נשים, כולן טבחיות, כולן תאוותניות. הדג האגדי מדריך את הגבר, האלמותי כמוהו, מוליכו על פני הדורות, מעבירו מתקופה לתקופה, מתרבות לתרבות, אך אין הוא מצליח לשחרר אותו מן השיעבוד לאישה.
העלילה המרכזית של הספר מתרחשת בתקופתנו, במשך תשעה חודשים, תשעת חודשי הריונה של אשת הסופר, המגלם את גילגול האחרון של אותו גבר מיתולוגי בן-אלמוות שהוא גיבורו האמיתי של גראס. בווריאציה חופשית על אגדה עתיקה – בה תובעת האישה שאינה יודעת שבעה עוד ועוד מבעלה ומאיצה בו לדרוש מדג הזהב יותר ויותר נכסים – מתאר גראס את משחק-הכוחות הנצחי בין הגבר והאישה. לכאורה, "דג הפוט" הוא סיפורו של דג, אך לא פחות מזה, זהו סיפורה של האנושות, משל על מצב האנושות למן תקופת האבן ועד לשנות השבעים של המאה העשרים. לדברי גראס זה ספר על כל מה שההיסטוריונים מכניסים לסוגריים – נשים, תזונה, מין. זהו גם משל על גרמניה, גרמניה במציאות וגרמניה במיתולוגיה. גראס תוקף ברומן זה את כל הצורות של השוביניזם, את כל יוצרי המיתוסים הלאומניים, מוואגנר ועד היטלר, וגם את הניאו-נאצים של היום. העבר האגדי, המשופץ, או המעוצב מחדש, חייב להיות משחרר ולא משעבד ומחריב.