שום דבר לא הכין את לֶני אולברייט ליופי הפראי של אלסקה שנגלה לעיניה . אבל לני עדיין לא מבינה מהי משמעותם של חיים בחבל הארץ הבתולי שהגיעה אליו . כל מה שהיא יודעת זה שאבא שלה שוב נתקף בשדים שרדפו אותו מאז שחזר מהשבי בווייטנאם , שוב חיפש התחלה חדשה , ולני בת השלוש – עשרה מקווה שהפעם הם יצליחו להישאר בבית אחד יותר מכמה חודשים , וימצאו קצת שלווה .
שעות האור הזהובות של קיץ 1974 צובעות הכול באופטימיות . יחד עם אביה ואמה לני מתחילה להסתגל לחיים בחווה המבודדת , למטלות החקלאות והדיג ולקהילה הקטנה של אנשים חזקים ויוצאי דופן . נדיבותם של בני המקום עוטפת את המשפחה הקטנה ומסייעת ללני והוריה ללמוד את אורח החיים שנקלעו אליו .
אבל הקיץ מפנה את מקומו לחורף אכזרי , החושף שוב ביתר שאת את תהומות נפשו המצולקת של אביה . הסכנות האורבות מחוץ לבית החווה מחווירות לעומת האלימות המתפרצת מבפנים , ולני נאלצת להתמודד עם האש המכלה של האהבה ההרסנית בין הוריה . וכשהיא מוצאת אהבה בעצמה , היא מבינה שייתכן שתיאלץ לשלם עליה את המחיר הכבד ביותר