ברונו ליטלמור לא דומה לאף שימפנזה בעולם. מפותח, מודע לעצמו ומחונן במידה על טבעית, ברונו הצעיר חי בבית הגידול של גן חיות מקומי ועד מהרה עובר להשגחתה של פרימאטולוגית בשם לידיה ליטלמור מאוניברסיטת שיקגו. כשהיא מגלה את כישרונו הייחודי של ברונו, לידיה מוציאה אותו מהמעבדה ומשכנת אותו בביתה כדי לפקח על חינוכו ולטפח את תשוקתו לציור. אך חרף כל כישרונותיו, מתקשה השימפנזה לרסן את דחפיו הראשוניים יותר. התפרצויותיו של ברונו עולות ללידיה בעבודתה ושולחות את הצמד הבלתי סביר למה שמתברר כאחד המסעות הבלתי נשכחים ביותר, ולסיפור האהבה המרגש ביותר – בספרות של השנים האחרונות.
ברומן האבולוציה של ברונו ליטלמור, מציג בנג'מין הייל סיפור התבגרות מקורי שלפרקים הוא קומי, לפרקים אלים, שובר לב ופרברטי. חיות מדברות זה גימיק ישן כמו סיפורי מעשיות, אך כתב הזיכרונות הבדיוני של ברונו מתבלט בכך שהוא מצליח לבטא בצורה מבריקה וחד-פעמית מה פירוש הדבר להיות אנושי. בסופו של דבר מדובר ברומן על מציאת זהות עצמית ועל העמידה עליה.
בנג'מין הייל הוא בוגר הסדנה לכתיבה יצירתית באוניברסיטת איווה, שם קיבל את מלגת פרובוסט כדי להשלים את כתיבת רומן זה, ואחר כך זכה בפרס מיצ'נר-קופרניקוס. הוא היה אופה במשמרת לילה, איש ביטחון, צייר טרומפלוֹי, קריקטוריסט, מאייר וכותב טכני. הוא גדל בקולורדו וכיום מתגורר בניו יורק