"עוד בטרם סיימנו לצאת מנמל אלכסנדריה שמעתי את אבי צועק, ‘רַגַעֻנָא מַצְר‘ — הַחזירוּנוּ לקהיר."
בפרוזה רעננה ורבת־חן מקימה לוּסֶט לניאדו לחיים את הפאר והזוהר הקוסמופוליטי של קהיר בין מלחמת העולם השנייה לעלייתו של גמאל עבד אלנאצר לשלטון. אביה, לאון, משוטט עירוני וחובב החיים הטובים, ניהל את עסקיו על המרפסת האלגנטית של מלון "שפרד'ז", ובהמשך בבר האפל והנעים במלון "הילטון נייל", לבוש בחליפת עור הכריש הלבנה המזוהה עמו.
אך עם נפילתו של המלך פארוק והלאמת התעשייה המצרית בידי נאצר, לאון ומשפחתו מאבדים הכול. בשעה ששמות הרחובות מוחלפים, שכונות יהודיות מתרוקנות מיושביהן, והעיר מטוהרת מכל זכר להשפעה זרה, גם משפחת לניאדו נאלצת לנוס על נפשה.
עם עשרים ושש מזוודות ובהן כל רכושם, ותכשיטים וזהב המוצפנים בקופסאות שימורים, עוזבים לאון ומשפחתו לכל ארץ שתסכים לקבלם.
התלאות והעוני, מנת חלקם במנוסתם מקהיר לפריז ולניו יורק, מהווים ניגוד חריף ליופיים ולנוחותם של החיים שהותירו מאחור.
סיפורה האישי של לוסט לניאדו, היפוכו של החלום האמריקני על רקע תיאורים מדהימים של שלוש ערֵי־עולם, הוא סיפור סוחף ורחב־יריעה על אמונה, מסורת, טרגדיה וניצחון. לוסט לניאדו, ילידת קהיר, היא עיתונאית ב"וול סטריט ז'ורנל" שזכתה בפרסים רבים על עבודתה.
כיום מתגוררת בניו יורק.
זוכה פרס סמי רוהר לספרות יהודית לשנת 2008