לו אנדראס-סלומה היתה אהבת חייו הנכזבת של ניטשה (``כשניטשה בכה``), רילקה חי אתה ונעזב, בעלה לא ידע אותה מעולם, גברים התאבדו בגללה, פרויד הסמיך את ``תלמידתי המזהירה`` לעסוק בפסיכותרפיה. סיפור חייה המרתק של אשה שביקשה לעצמה עצמאות גברית בעולם של שלטון הגבר.
"מכל היכרותיו, זו עם העלמה סלומה היא היקרה ורבת התוצאות ביותר. רק בעקבות היכרות זו בשלתי דיי בשביל הזרתוסטרא שלי. לו היא הייצור המחונן, המהורהר ביותר שניתן לעלות על הדעת, מובן שגם לה יש תכונות מפוקפקות. כאלה יש גם לי. אבל היפה בתכונות מפוקפקות, שהן מביאות אדם לידי פקפוקים ומחשבות..." (פרידריך ניטשה).
"לו היתה אחד האנשים המופלאים ביותר שנקרו בדרכי... לולא השפעתה של אשה יוצאת דופן זו לא היתה כל התפתחותי מסוגלת ללכת בדרכים שהוליכו לכל כך הרבה דברים". (ריינר מריה רילקה).
[אל ויקטור טאוסק, פסיכואנליטיקן, מידידיה]: אתה שכאח לי אמרת לי: ``בחלקך לא נפלו זכרונות של שפלות`` - אל נא תשפוט אותי. לא רק את השפלות - אפילו את גורלם המצוי של מרבית בני האדם לא הייתי מסוגלת, לא הייתי מוכנה לשאת". (לו אנדראס-סלומה).
"כשהלכתי משם כשורדיו של פרויד בידי, שמחתי על כך שפגשתי בו בדרכי, ושהותר לי לחוות
אותו: כנקודת מפנה בחיי". (לו אנדראס-סלומה).