הרומן "סיפורה של סוניצ'קה" הוא כולו מחווה אינטימית של התפעמות מידבקת מרגש האהבה הטהורה. עלילתו מתרחשת במוסקבה ב - 1918 - 1919, שנות הרעב והמחסור ברוסיה הנאנקת תחת עול מלחמת אזרחים עקובה מדם. זהו סיפור פגישתן ויחסיהן של חמש דמויות, שחושפות במעשיהן ובדיבוריהן את הכמיהה הגדולה ביותר של האנושות: הכמיהה לאהוב ולהיות נאהב. המספרת, מרינה בת ה - 27, אם לשתי ילדות, שבעלה נעדר במלחמה בשירותו בצבא הלבן, חושפת לפנינו את קשר האהבה חסרת הגבולות שנוצר בינה לבין סוניה הולידיי - היא סוניצ'קה - שחקנית צעירה בתיאטרון האמנותי של מוסקבה ("כיצד החלה סוניצ'קה? סוניצ'קה האמיתית שבחיי, כיצד היא החלה?" שואלת מרינה מיד בהתחלה). מלבדן מופיעים בספר שלושה גברים, עמיתיה של סוניצ'קה מהסטודיו למשחק: משורר נלהב בשם פאבליק, יורי היפהפה, שבו מאוהבות שתי הנשים הצעירות, וכן וולודיה, שהופך לידיד נאמן. בלב "סיפורה של סוניצ'קה" עומד העיסוק באהבה על כל גווניה, בנאמנות על רקע הבוגדנות הכללית ובהיעדר ההפרדה בין החיים לאהבה ובין נפש האדם לאמנותו ולאמונתו. בשפה אקספרסיבית ייחודית, צווטאייבה מפגינה תעצומות נדירות של כנות ורוך אנושי ומוליכה אותנו בנפתוליו המוצפנים של רגש האהבה. באמצעות פרוזה סוערת, השזורה בשיריה של המספרת ושל אחרים, צווטאייבה מצליחה לגלם בקול חי, רוטט, המחלחל היישר ללב, את דקויות הרגש העדינות ביותר המקננות בכל אחת ואחד מאיתנו; וכמו שתי הנשים ביחסן זו כלפי זו, גם הקוראים אינם יכולים שלא להתאהב בגיבורות מרינה וסוניצ'קה, שכל אחת מהן משתקפת לעינינו מבעד לעיניה של האחרת, וכל אחת מהן אוהבת בדרכה שלה את אותו גבר יפה - תואר המייסר אותן.