קיץ, 1890. וינסנט ואן גוך מגיע לאוֹבֶר-סוּר-אוּאָז, כפר צרפתי פסטורלי המושך אליו אמנים עירוניים. שם יבלה הצייר את הקיץ האחרון בחייו, תחת טיפולו של ד"ר גאשה – רופא הומיאופתי, צייר חובב ואספן אמנות. ואן גוך יצייר באותם ימים יותר מ-70 ציורים, שניים מהם דיוקנאות של מרגריט, בתו בת העשרים של ד"ר גאשה, המטפלת באביה ובאחיה מאז מות אמה. בזמן שילכוד את דמותה של מרגריט ואת הגנים שהיא מטפחת ויעבירם אל הקנבס, ילכוד ואן גוך גם את לבה.
בשילוב מתוחכם בין רומן היסטורי לסיפור אהבה, הציור האחרון של ואן גוך מתאר את החודשים האחרונים בחייו של וינסנט ואן גוך ואת מערכת היחסים הטרגית בין צעירה מלאת תקווה לאמן על סף ייאוש.