סטפני סנדפורד, אישה מבוגרת שזה עתה התאלמנה, מסתירה מבתה ומנכדתה את קורות חייה הכמוסים שמקפלים בתוכם כאב גדול.
השיטיון מתחיל לתת בה את אותותיו, אבל סטפני (סטיבי) מספרת: על אהובה מן הימים שלפני המלחמה - זה שלימד אותה לשחות - ועל השנים שחיכתה לו;
על הבדידות תחת שמי לונדון הרטובים, ועל הנחמה שנמצאה מתחת למטרייה של בחור ששמו ג'ונתן.
באותו הזמן, מייקל רויסטון הקשיש מאושפז בבית חולים סיעודי לאחר שאיבד את היכולת לדבר.
כל מה שנותר לו הוא קומץ חפצים אישיים שאפשר להכניס לקופסה קטנה, בהם כמה מכתבי אהבה ותצלומים.
בעזרת נקישות עט בשולחן ומילים בודדות על נייר, הוא מְתַקְשֵׁר עם אנה, המטפלת החביבה עליו, ולמרות הקשיים מתעקש לעשות עוד משהו לפני שיסתלק מהעולם: לספר את סיפורו, סיפור של חייל שמעולם לא השתחרר מחוויית המלחמה.