"פעם, לפני שנים רבות ובנסיבות שונות לגמרי, לימד מר דיקנס שלי את כולנו, עד אחרון הילדים, שהקול שלנו מיוחד, ושעלינו לזכור זאת בכל פעם שאנחנו עושים בו שימוש. לא משנה מה עוד יקרה לנו בחיים - איש לא יוכל לקחת מאיתנו את קולנו."
אל האי בוגנוויל שבגיניאה החדשה מגיעים חיילים המחפשים אחר מורדים. אלא שרק אדם לבן אחד נותר בו. מר ווטס - המכונה בפי הילדים "קרפד", מסתובב עם אף ליצן אדום וגורר את אשתו בעגלה - מתנדב ללמד את הילדים כשאין מועמד אחר לתפקיד המורה. השיעורים שלו כוללים בעיקר קריאה מתוך העותק הבלוי של "תקוות גדולות" - ספר שכתב ידידו צ'רלס דיקנס.
עד מהרה הופך פיפ, גיבורו של מר דיקנס, לדמות בשר ודם. מטילדה, נערה בת שלוש-עשרה, כותבת את שמו בחול ומקשטת אותו בצדפים. עבורה הופך פיפ לדמות אמיתית לא פחות מאמה, וזו תחילתה של הידידות החשובה ביותר בחייה. אבל מטילדה אינה היחידה המאמינה בקיומו של פיפ. וכך, על האי הנתון במלחמה, מתברר שכוחו של הדמיון עלול להיות הרה סכנות.