לַיְלָה, כֻּלָּם יְשֵׁנִים,
הִנֵּה יָרֵחַ מֵאִיר בַּשָּׁמַיִם וְכוֹכָבִים בַּהֲמוֹנִים.
בְּאֶמְצַע הַיַּעַר, עַל עֵץ הָאַלּוֹן,
מִתְנַדְנֵד לוֹ בַּלּוּט, בַּלּוּט אַחֲרוֹן.
כְּמוֹ שֵׁן מִתְנַדְנֶדֶת הַבַּלּוּט מִטַּלְטֵל,
שְׂמֹאלָה יָמִינָה, פִּתְאוֹם — הוּא נוֹפֵל.
בְּלֵב הַיַּעַר סְנָאִי וְנַקָּר צְרִיכִים לְחַלֵּק בֵּינֵיהֶם אוֹצָר: בַּלּוּט שֶׁנָּשַׁר מֵהָעֵץ. מָה יְכוֹלִים שְׁנַיִם לַעֲשׂוֹת עִם
בַּלּוּט אֶחָד? וּמָה יְגַלּוּ הַסְּנָאִי וְהַנַּקָּר עַל הַבַּלּוּט
עִם בּוֹא הַגְּשָׁמִים?
בַּלּוּט אֶחָד הוּא סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן לִילָדִים שֶׁל
מַעֲיָן רָגוֹנִיס לֵוֶנְטָל, בּוֹגֶרֶת בֵּית הַסֵּפֶר מִנְשָׁר לְאָמָּנוּת.
אִיּוּרֵי הַטֶּבַע הַמַּרְהִיבִים שֶׁל דֶיְוִיד הוֹל, מִבְּכִירֵי הַמְּאַיְּרִים בְּיִשְׂרָאֵל, הֵם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן.