מהי ביקורת המקרא? מה מבדיל בין הרפורמים הקונסרבטיבים והאורתודוקסים? מה קיבל משה בסיני? מהי התורה שבע”פ? מה יחס היהדות ללימודי חול? האם שיטת ’תורה עם דרך ארץ’ היא בדיעבד או לכתחילה? האם רש”ר הירש ושד”ל היו מטרימי ציונות? מה מעמד האשה ביהדות,האם היא נחותה, שווה או נעלה על הגבר? כיצד התייחסו במסורת היהודית לנצרות ולאסלם?
החיבור שלפניכם שופך אור על הנסיבות שהובילו להיווצרותו של זרם האמצע הדתי המודרני לפני עלית הציונות על במת ההיסטוריה. יש כאן תשובה לכל דתי–מודרני המתלבט בשאלות הללו. במסגרת חיפושי המחבר אחר נקודות האיזון, השילוב והאיחוד בין מסורת ומודרנה נוצר חיבור זה, המבוסס על עבודת דוקטור שהוגשה לסנט האוניברסיטה העברית. הספר מוקדש לעיון במפגש הראשון בין היהדות המסורתית ובין תרבות אירופה המודרנית ולהוגים הראשונים שביקשו לשלב בין התורה למדע, בין התגלות לתבונה, בין נבואה לפילוסופיה, בין מוסר היהדות לתרבות אירופה, בין ארציות לקדושה ובין אוניברסליזם לגאולת ישראל. בספר מוצגת הגותם של מהר”ץ חיות מגליציה, רש”ר הירש מגרמניה ושד”ל מאיטליה, המוגדרת כדרך האמצע או בלשונו של שד”ל ’הדרך הממוצעת’.
ד”ר אפרים חמיאל, ( 1946 ), סיים ישיבה תיכונית במדרשית נעם, תואר ראשון בכלכלה ומדינה ולימודי תעודה במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. עבד בתפקידי ניהול שונים בבנק לאומי. בהגיעו לגיל עצה החל ללמוד מחשבת ישראל. מבחינתו, בעיות השילוב בין עולמות התורה והלימוד לבין עולם החולין הוא ענין קיומי והוא מתמודד אתן באופן יום–יומי. עוסק במחקר והוראה של העת החדשה במחשבת ישראל.