האנציקלופדיה של המדע - National Geographic

מדוזות

הַמֶּדוּזוֹת וַאֲנִי שׂוֹחוֹת

לְלֹא מִדָּה וְלֹא בָּעוֹנָה.

אֲנִי נִזְהֶרֶת בְּיָפְיָן הָעֲנָק, הַלָּבָן.

זֶהוּ הַיָּם שֶׁלִּפְעָמִים בּוֹלֵעַ

אוֹתָן, כְּמוֹ מָזוֹן לֹא אֻכָּל.

מֵקִיא אוֹתָן תְּלוּשׁוֹת, פְּרוּקוֹת,

גּוּף רַךְ עַל הַחוֹף

בְּקֶבֶר אֲחָיוֹת.

אֲנִי נִזְהֶרֶת גַּם בִּטְרָגֶדְיוֹת.

אֲנִי לֹא רוֹצָה לְבַיֵּת בְּתוֹכָן

מֶדוּזוֹת מֵתוֹת,

אֶת הָאָבִיב הַזֶּה, הָאָיֹם.

שירתה של כרמית רוזן היא בת המקום ומראת המקום. היא עולה בקול צלול וייחודי מהים של בת גלים וזולגת אל הקזינו הישן, אל העיר התחתית, אל ביתה הפרטי אבל גם אל חופיה של עזה והלאה עד אילת או ספרד. בזרימה סמיכה, פועמת, עולים הגלים ומציפים חלק אחר חלק בעולמה הגאוגרפי, המטאפורי אבל גם הנפשי של המשוררת. הים שוטף ונשטף עם נוזלי הגוף: הרוק והדם, הזיעה, הדמעות וחלב האם. בהסתכלות אישית מחד אך אקולוגית ופוליטית מאידך, מצליחים השירים לגאות ולחשוף לסירוגין איים של מציאות ובבואתה. אלו משקפים אוזלת יד, חמלה, חרדה, אהבה אמיתית ותקווה לגבי עתידם של שוכני הים והשוכנים לחופיו. אם המשוררת היא בת ים בעצמה, אז שיריה הם בת קול המכשפת את הקורא.ת במתיקות ובאימה, ובעושר השפה, עד אין רצון לחזור אל חוף המבטחים שבטרם הקריאה. טביעת הרגל של הספר גם על שום סכנת הטביעה, אבל היא המותירה חותם פואטי שאינו נמחה.

"לתבונה האנושית יש גורל מיוחד בסוג אחד של הכרותיה: מעיקות עליה שאלות שאין ביכולתה לסלק אותן, מפני שהוטלו עליה כמטלה על ידי טבע התבונה עצמה, אך אין גם ביכולתה להשיב עליהן, כיוון שהן חורגות מכל יכולותיה של התבונה האנושית".
זהו המשפט הפותח של הספר ביקורת התבונה הטהורה לעמנואל קאנט, שהוא, ללא ספק, החיבור הפילוסופי החשוב והמשפיע ביותר בעת החדשה. קאנט חולל את המהפכה הפילוסופית העיקרית של העידן המודרני, עד שכל תולדות ההגות שלאחריה, לא רק הפילוסופית, ספוגות ברעיונות שבאו ממנו או יוחסו לו בפרשנות כזו או אחרת. החיוניות של מחשבתו ניכרת גם בדורות האחרונים אצל הוגים שונים מאוד גם ממנו וגם זה מזה.
 
מכל הבחינות הללו ניתן לומר שהבנת קאנט וההתמודדות אתו הן חלק מהבנתנו את עצמנו. אבל רק מעטים מגיעים לקרוא את כתבי קאנט עצמו, בעיקר את שלוש הביקורות, ובראשן "ביקורת התבונה הטהורה", שבהן הפך קאנט את הפילוסופיה הקדם-מודרנית על פיה. המהפכה הקאנטית מציבה במרכז העיון הפילוסופי את היש האנושי, הפועל כסובייקט של שכל, רצון וכוח-מדמה יוצר. בכוחם של אלה הוא מכונן את עולם המושאים האובייקטיבי שבתוכו הוא פועל ומתקיים, ויחד אתו הוא מכונן את העולם האתי, עולם הנורמות והערכים שהוא מטיל על עצמו, וכן את עולם היופי והשגב האסתטי, ואת ההיסטוריה המוסרית, שבהם המין האנושי מוצא הד לייעודו בתוך היקום. אלה רעיונות גדולים, שנפרטים תחת עטו של קאנט לריבוי דיונים מיוחדים שדפי הביקורות גדושים בהם, בעיקר דפי הביקורת הראשונה, זו שלפנינו, שחוללה את עיקר המהפכה והניחה את היסוד גם לאחרות.

כשהייתה בת 13 חלמה יפית שיהיה לה דוכן שבו תמכור לחבריה ספרים, עם צלוחית ועליה עוגת גבינה. כשהיא חגגה 63 היא מימשה את חלומה כנגד כל הספקנים, רכשה את רשת סטימצקי והפכה אותה לסיפור הצלחה.

בין לבין היא הייתה ילדה מרדנית מבני־ברק, נערה שהעזה לקבוע גבולות משל עצמה ואישה שפרצה למעלה וקדימה, גם בעולמות גבריים - כשהיא אומרת את דעתה באופן ישיר וללא חשש לעשות את הכול הפוך.

הספר המבוסס על שיחות עם ג. יפית מגולל פרשת חיים שאין שניה לה ומהווה בית ספר לצעירים וליזמים. דיבורה בגובה העיניים הוא גם שיעור לחיים לנשים ולגברים המתמודדים עם סוגיות של מראה חיצוני, ביטחון עצמי ותוהים מה היא מידת החוצפה הנדרשת להצלחה.

אף שלא נולדה עם גנים של יופי קלאסי וייחוס פיננסי, בחרה יפית להפוך חסרונות למקור כוח. בדברים שהספיקה לספר טרם מותה, היא חושפת כישלונות והצלחות. פרקי הספר מתארים את הדרך בה בחרה להסתער על החיים ועל הנתיב שחייב אותה לנפץ תקרות בזו אחר זו.

יפית נכנסה מדי ערב למיליוני בתים בישראל, ויותר מזה – למיליוני לבבות. חוכמת הלב הייחודית של יפית שואבת את קוראי ג. למסע מפתיע ומעורר השראה, שמשלב נוסחאות עסקיות, אנושיות ורוחניות ואשר עשוי להוות נקודת מפנה בחיי רבבות קוראיו.

לא הרגשתי אישה בעולם של גברים. זה לא מעניין אם עשרים גברים חושבים על פתרון אחד ואישה חושבת על פתרון אחר. מבחינתי היינו בחדר עשרים ואחד אנשי מקצוע שהתווכחו ביניהם.
יפית גרינברג