יצירת המופת 'קו הצל' היא סיפורו של אדם צעיר המקבל על עצמו, כמעט בהיסח הדעת ולמרות כוונותיו, פיקוד על ספינת מפרשים מקורקעת במימי מפרץ סיאם. אט - לאט ומתון - מתון פותח קונראד את הסיפור בתיאור יושביו של מעון קצינים בריטיים בעיר נמל מהבילה מחום במזרח הרחוק, כולל דמותו התמהונית של ה"כלכל הראשי" לשעבר המנהל אותו. אט - לאט, כמו עצר הזמן מלכת, הוא מתפנה לחשיפת עולמו הפנימי אכול הספקות של אותו צעיר המצוי "באזור הדמדומים (הבעייתי) שבין נעורים לבגרות", ואשר "תחושה סתומה שכל החיים אינם אלא בזבוז זמן" מחריפה את הסתכלותו בסובביו וגורמת לו תחושת רפיון שממנו הוא מוצא עצמו מנוער לפתע בכורח נסיבות שאין לו שום שליטה עליהן. אבל מרגע שבו עולה הצעיר על הספינה שגורלה נחרץ לכאורה, משתנה קצב הסיפור עד לבלי הכר. מעתה זה סיפור מתח של מאבק לא - חזוי - מראש באיתני הטבע, בחולשה ובתרופה האנושית וברוע מסתורי השוכן בלב המאפלייה, או "בקו הצל" המשמש כאן בכמה הוראות שונות לחלוטין זו מזו. רק סופר בשיעור קומתו של קונראד מסוגל היה לעצב כך את המעבר מן הרפיון המשועמם אל המערכה לחיים ולמוות, תוך שהוא סוחף עמו את הקורא אל המערבולת הרת הסכנות. 'קו הצל' הוא סיפור חניכה אוטוביוגראפי שנכתב בידי סופר בוגר ולמוד נסיון שכבר קנה את עולמו עוד קודם לכן ביצירות בנות אלמוות, כגון: "לורד ג'ים", "טייפון", "נעורים", "נצחון", "לב המאפלייה", "נוסטרומו" ו"ראי הים". עובדתית: 'קו הצל' מבוסס על נסיונו של קונראד הצעיר כמי שקיבל, לראשונה בחייו, את הפיקוד על הספינה אוטאגו, בנסיון נואש לחלצה בעקבות מותו של רב - חובל שנפטר בלב ים לאחר שמכר את כל מלאי הכינין החיוני לחיסון הצוות, ועליו להשיטה לסינגאפור, מהלך 800 מילין, עם צוות שרובו ככולו חולה במחלת הקדחת. חרף כל הקשיים הנוראים, הוא מצליח במשימתו אבל הטרואמה הפסיכולוגית, הנפשית ואפילו המטאפיזית שהלמה באותו צעיר עתידה היתה לתת בו את סימניה בכל שנותיו ויצירותיו על הים. שעל כן נקרא הספר, במהדורתו הראשונה, "קו הצל: וידוי".