מובי דיק נחשב לרומן האמריקני הגדול בכל הזמנים. היה מי שכינה יצירה זו "רומן הנשמה של האומה האמריקנית". ספרו של מלוויל, שהיה לקלאסיקה, ראה אור לראשונה ב-1851 במהדורה מצונזרת בלונדון, ורק מאוחר יותר הודפס בארצות הברית. זהו סיפור קורותיו של ישמעאל, צעיר צמא הרפתקאות, המצטרף כאיש צוות לספינה היוצאת לציד לווייתנים. על הסיפון הוא מתוודע לרב-החובל המזדקן, קפטן אחאב, הרדוף בתשוקתו לצוד את מובי דיק, הלווייתן הלבן האימתני שקרע את רגלו מעליו. ישמעאל מגלה עד מהרה כי מסע הציד אינו אלא מסע נקמה נועז וחסר פשרות.
הרומן מסופר בגוף ראשון, פרט לפרקים המביאים את הגיגיו המטאפיזיים של אחאב. הוא עשיר בסמלים, במטאפורות ובתחבולות סגנון מגוונות, מפרודיה על דרשת הכומר בכנסייה ועד לקטעי דרמה בנוסח שייקספירי. שאלות ומחשבות על מהות הטוב והרע, על האמונה באל אחד ועל היחס לאחֵר ולחריג – כל אלו עולות בין דפי הרומן האפי המרתק, המובא כאן בתרגום חדש ומוער ומלווה באחרית דבר מעמיקה ומאירת עיניים.
הרמן מלוויל (1891-1819), מגדולי הסופרים בארצות הברית. מלוויל נולד בניו יורק למשפחת סוחרים אמידה שירדה מנכסיה. בצעירותו בילה שנים אחדות כנער סיפון באוניות מסחר ובספינות לציד לווייתנים. כתב עשרות רומנים, סיפורים קצרים, ספרי שירה ומסות, רבים מהם מבוססים על מסעותיו בעולם וחוויותיו בים. הרומן מובי דיק הוא ספרו הנודע ביותר.