רוברטה ארנולד מבינה שהיא חייבת לצאת לדרך לבד. זה לא שאין גברים שווים בסביבה. יש. אחד מהם הוא פול ניומן, אבל נעזוב את זה. רק שאיש מהם אינו פוטנציאל אמיתי לזוגיות. וזה גם לא כל כך נורא, כי רוברטה לא באמת מתעניינת בזוגיות. יש לה מטרה אחרת: היא רוצה ילד.
איך עושים ילד? כלומר, איך עושים ילד לבד? לרוברטה יש רעיון. והוא משוחרר ומקורי ובוטה ומטורלל: היא תכין רשימה של הגברים הראויים למשימה. (נכון: אחד מהם יהיה פול ניומן). והיא תזמן את כולם – פחות או יותר בזה אחר זה – לסוף שבוע של מעט תשוקה והרבה גנים טובים.
מדובר בשבעה גברים אינטליגנטיים. כלומר, שבעה גברים שמצליחים לעלות על המזימה, ובתמורה מעיפים את רוברטה לכל הרוחות. אבל מאחר שמדובר בגברים, יצר התחרותיות מכריע אותם והם שבים, בזה אחר זה, לחיקה החמים של רוברטה ולביצוע משימת העל. ילד יהיה כאן. ועדיף שהוא יהיה שלהם!
גייל פארנט הפרועה, שכתבה את רב המכר העולמי "שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק" הולכת צעד אחד קדימה עם רומן שראה אור לראשונה בשנות השמונים, אבל ממשיך להיות נועז, שנון ומהנה גם היום. התרגום המענג של שלי גרוס, בלוויית הערות שוליים מחכימות ומשעשעות, הופכות את הקריאה ב"תעשו לי טובה" לכיף גדול במיוחד. וחוץ מזה, הסוף נהדר.