מי הן הנשים שהשאירו חותם בספרות התלמוד? מה באישיותן אִפשר להן לשרוד את המסננת הקשוחה של הדורות ושל המגדר? ומה ניתן ללמוד מהן ומחייהן?
בספר אימהות בטיפול יוצאים חוקרת התלמוד רוחמה וייס והפסיכולוג הקליני אבנר הכהן למסע עם גיבורות אלה – ארבע נשים שנזכרות בתלמוד בשמן (או בכינוי) ומקטעים מסיפור חייהן הגיעו אלינו:
• ילתא, שנחרטה בעיני הדורות כאשה גבוהת לב.
• חירותא, שעשתה ניסיון אמיץ אך כושל להשיב לחיי הנישואים שלה את המיניות.
• חובה, רועת הצאן שאיבדה את בניה כתוצאה מקללה שהטיל בה חכם.
• ברוריה, הלמדנית שסיימה את חייה בהתאבדות.
רוחמה מלקטת את שרידי הסיפורים, שוזרת אותם, בונה ומחייה את דמותן של הגיבורות, שהן גם ארבע 'האימהות הרוחניות' שלה. רוחמה מבקשת להתבונן מקרוב בכל אחת מהן, להבין וללמוד.
בתהליך הכתיבה - הנע בין המחקרי לבדיוני - לוקחת רוחמה כל אחת מ'האימהות' ואת עצמה אל אבנר, להיכרות ול'טיפול'. אבנר נעזר בחשיבה הפסיכולוגית בניסיון להבין את האתגרים שעמדו בפני הגיבורות ואת הקשר של סיפור חייהן למסע האישי-נשי של רוחמה שהוא, במידה רבה, המסע של נשות המאה העשרים ואחת.
אשה וגבר מטיילים ומתבוננים בשבילי העבר למען ההווה. החברות, החששות, שילוב הידיים - כולם מוצאים ביטוי בכתיבה העיונית, בשיחות האישיות ובמיילים, המובאים בספר.