מדוע סבורות נשים רבות כל - כך שגברים אינם מספרים להן דבר, ושהם רק מרצים ומותחים ביקורת? מדוע סבורים גברים רבים כל - כך שהנשים "מנדנדות" להם ולעולם אינן מדברות ישר ולעניין?
בספרה "קצר" מציעה הסוציו - בלשנית דבורה טאנן תשובות מהפכניות לשאלות אלה ואחרות המעיבות על נסיונותיהם של נשים וגברים ליצור קשר זה עם זה. תוך שימוש בדוגמאות מרתקות ממחקריה, מוכיחה דבורה טאנן שגברים ונשים חיים בעולמות שונים, גם כשהם חיים תחת אותה קורת גג, ומשום כך משולות השיחות המתנהלות ביניהם לתקשורת בין תרבויות שונות.
הבנות משחקות עם החברה הטובה ביותר או בקבוצות קטנות כבר מגיל צעיר מאוד ומשתמשות בשיחה כדי לחפש לעצמן אישורים וחיזוקים לאינטימיות, ואילו הבנים משתמשים בשיחה להגן על עצמאותם ולבסס לעצמם מעמד בפעילויות הנערכות בקבוצות גדולות.