הבית בקצה הלילה - יד שניה

"זוהי פנייה חמה לבעלי לב חלש ורגישות מוסרית, דתית ולאומית, שלא יקראו את הרומן הזה. זכותנו לפרסם את הסיפורים מבלי לכפות על איש לקרוא אותם. הבחירה בידי הקורא, והוא שיישא באחריות לפגיעה ברגשותיו."

אַמַל, עורכת דין צעירה שהשתחררה זה עתה מהכלא המצרי לאחר שנת מאסר באשמת פעילות נגד המשטר, מקיצה משנתה במיטה לצד עוֹמַר, נהג מונית צעיר וחסר אמצעים שפגשה במסיבה. לרשותם עומדות שתי יממות לפני שתיאלץ לעזוב את המדינה לעד. דרך המפגש בין השניים אנחנו מגלים את מצרים על כל רבדיה - תוססת, סוערת, ומהותה תמהיל של ייאוש ותקווה.

כל השטויות האלה הוא הפגנת יכולת מעוררת השראה של אמן הסיפור עז אל-דין שוכּרי פישר. זהו רומן חברתי, שזור הומור, נוגע ללב ומעורר מחשבה על מצרים כפי שהיא נראית מבעד לעיני צעיריה.

שוכּרי פישר, איש אקדמיה ודיפלומט מצרי בעברו, ששירת בין השאר בישראל ומילא שורת תפקידים באו"ם, הוא מחברם של תשעה רומנים. ספריו זכו לשבחי הביקורת ולאהדת הקוראים. כמה מהם היו מועמדים לפרס הבינלאומי לסיפורת ערבית ("הבּוּקר הערבי"), תורגמו לשפות רבות ואף עובדו לסדרת טלוויזיה בנטפליקס. כיום הוא מרצה בכיר באוניברסיטת דרטמות' בארצות הברית, ומאמרי פרשנות וטורי דעה פרי עטו מתפרסמים בעיתונים ובכתבי עת מן השורה הראשונה בעולם.

סיפור אפי, רב דורי, מאת העיתונאי זוכה פרס פוליצר, על שתי שושלות יהודיות – משפחות ששוֹן, וכּדוּרי – ששגשגו בשנגחאי ובהונג קונג במשך דורות וליוו את פריצתה של סין אל תוך המאה העשרים.

שנגחאי 1936. מלון "קתאי", שממוקם ברציף המפורסם של נמל העיר, הוא אחד הזוהרים ביותר בעולם. במלון שהוקם ביוזמת ויקטור ששון – פלייבוי מיליארדר וצאצא לשושלת ששון – מתארחים ידוענים מכל העולם. נואל קאוורד כתב בסוויטה שלו את טיוטת "חיים פרטיים". צ'ארלי צ'פלין בילה שם עם רעייתו לעתיד. ועל אשת החברה האמריקאית ווֹליס סימפסון נאמר שהיא הצטלמה שם ל"תמונות זוהר". וכל זאת, כאשר במרחק של קילומטרים אחדים, וקודם שאולצו להימלט מהעיר, עסקו מאו והמפלגה הקומוניסטית בתכנון מחתרתי של מהפכה.

עד שנות ה־30 של המאה ה־20 ייסדו הששונים אימפריה עסקית בסין, והתחרו בעושר ובהשפעה עם השושלת האחרת – הכדורים. שתי משפחות יהודיות אלו חלשו על העסקים והפוליטיקה של סין במשך יותר מ־175 שנה. הם גרפו רווחים ממלחמות האופיום, יצאו בשלום מהכיבוש היפני, חיזרו אחרי צ'יאנג קאי־שק, וכמעט איבדו הכול לאחר שהקומוניסטים כבשו בסערה את השלטון.

במלכי שנגחאי מגולל קאופמן את ההיסטוריה המרתקת של שתי המשפחות, ומתאר כיצד הן עוררו שגשוג כלכלי ופתחו את סין אל העולם, אך נשארו עיוורות לאי־השוויון החברתי החמור ששרר בה ולמהומה הפוליטית שעמדה לפתחם. בסיפור שמתפרס מבגדד להונג קונג, לשנגחאי וללונדון, נכנס קאופמן לחייהם ולמחשבותיהם של הגברים והנשים השאפתניים האלה, כדי לגבש סיפור על הברחת אופיום, יריבות של משפחות, תככים והישרדות.

הספר חושף את הפשרות המוסריות של הכדורים והששונים ואת ראיית הנולד, הצלחתם ונדיבותם. בשיאה של מלחמת העולם השנייה הם חברו יחד לחילוץ והגנה על 18 אלף פליטים יהודים שנמלטו מזרועות הנאצים. הם פרשׂו עליהם חסות, אבטחו את דרכם מאירופה למזרח ועזרו להם להתמקם בשנגחאי עד יעבור זעם. אף שהשהות שלהם בסין התחילה כהזדמנות עסקית, המדינה הפכה לבית שהם לא ששו לעזוב, גם לא בערב המהפכה. הבניינים המפוארים שהם בנו והעסקים המשגשגים שהם טיפחו ממשיכים להגדיר את שנגחאי והונג קונג עד היום.