רעש הציף את החדר. מהמקום שלי מתחת למזרן ראיתי פנסים ואת הצלליות של המורדים, שנכנסו פנימה דרך החלון. הם עקרו את הסורגים. רקיעות רגליהם נשמעו בחדר. הם הדליקו את האורות, והרגע הראשון שבו ראינו אותם היה מפחיד. עכשיו ראינו את פניהם. הם חבשו כומתות חומות וכומתות אדומות וכובעי בייסבול. השיער שלהם היה קלוע בצמות, והם הרכיבו משקפי שמש כהים. רבים מהם לבשו חולצות בצבעי הסוואה. כולן צרחו. המורדים הרביצו לנו.
היא יצאה מהמטוס ועברה בשרוול היציאה כדי להמשיך להתקדם במעלה הכבש. אחרי טיסה תמיד הייתה תחושת בלבול, מעין תשישות נעימה של חוסר שינה ותחושה שעצביו של אדם קרובים לפני השטח יותר מהרגיל, כאילו שכבה התקלפה ואבדה אי שם בדרך. השינוי היה שטחי, אך פני השטח הם נקודת המפגש שלנו עם העולם. פני השטח שלה היו מוכנים להתרחשויות חדשות שיקרו במקום החדש הזה, מוכנים לכל שינוי.
אסתר אקלו היא אחת משלושים ילדות אוגנדיות, שנחטפו בידי מורדים מהפנימייה הקתולית שבה למדו. היא וחברותיה מוחזקות בשבי "צבא התנגדות האל", ונאלצות לחוות ולבצע מעשים נוראים. היא נאבקת לשרוד, להימלט משבי המורדים ולמצוא דרך לחיות עם הדברים האיומים שחוותה ועשתה. ג'יין ווד היא סופרת אמריקנית רגישה ואידיאליסטית, שיוצאת למסע ברחבי אפריקה בתקווה להשמיע את קולם של הילדות והילדים החטופים ולמצוא משמעות לחייה.
סוזן מיינוט שוזרת יחד את סיפוריהן של שתי הנשים הצעירות האלה, שחוו ניתוק ושברון לב. ברגישות מהפנטת ובעוצמה מהממת היא מציגה בפנינו את אפריקה - על מאבקיה חסרי־ התקווה כמעט ועל יופיה.
סוזן מיינוט היא סופרת עטורת פרסים, מחברת סיפורים קצרים, משוררת ותסריטאית. ספרה הראשון, "קופים", ראה אור בתריסר מדינות, וזכה בפרס Prix Femina Étranger לספרות בצרפת. "לפנות ערב", ספרה הקודם, היה רב־מכר עולמי והפך לסרט קולנוע בכיכובה של מריל סטריפ. היא מלמדת באוניברסיטת ניו יורק, ומתגוררת עם בתה בעיר ניו יורק ובאי נורת' הייבן שבמדינת מיין