רק סאראמאגו, הסופר הכי חי באירופה, יכול להפיח רוח חיים כזאת, חום אנושי כזה, זרימה עוצרת נשימה, בחומריו של הרומאן הזה. האלכימיה של כישרונו העצום הופכת כאן את החימר לזהב ספרותי. סיפריאנו אלגור, קדר בן 64, אלמן, חי עם בתו מרתה, ועם בעלה מרסאל, בכפר שחיו בו גם אבותיו. את כלי החרס שהוא מייצר הוא מספק לקניון העירוני, מרכז בולעני הולך - ומתפשט. אבל הקניון מנתק את הקשר המסחרי - הלקוחות כבר אינם מעוניינים בכלים הללו. מרסאל עובד כשומר בקניון, עבודה שהיא על גבול המעקב והריגול. דמותו עוד תעבור את השינוי הכי דרמטי ברומאן, אבל לפי שעה הוא מצפה לדרגת שומר - תושב, שתזכה אותו בדירה בתוך הקניון. ויש כמובן אשה נוספת, שסיפריאנו פוגש בבית - הקברות: אלמנה צעירה, שלא נראית כבת יותר מ45 - . תהיה איפוא גם אפשרות לאהבה חדשה, אך זו נראית לא - מציאותית כרגע, לא הוגנת. ובשביל לרקוח מה שאנו מצפים מסאראמאגו, רצוי גם כלב, שיחשוב לפעמים במקום אדונו, והוא אכן מופיע, אולי בא מרחוק - כלב רגיש ופיקח, שלא רק יאפשר מהלכים חשובים בעלילה, אלא גם יספק לסאראמאגו את החירות של נקודות - המבט המתחלפות שכה אהובות עליו - לעצור לרגע ולראות אחרת, עד שתתקבל אותה זרימה שבעודה זורמת לכיוון אחד, היא בעצם מתקדמת בכיוון לא - צפוי. מרתה אינה מוותרת על חדוות העבודה של אביה. היא יוזמת קו - ייצור חדש בבית - המלאכה הפרימיטיבי לקדרות: בובות חימר. להפתעתם מתלהב הקניון ומזמין 1200, אבל סקר קונים יגלה עד מהרה שאין ביקוש גם לאלה. לאלגור אין ברירה אלא להצטרף לבתו ולבעלה, ולעבור לחיות בקניון, סמוך על שולחנם, בלי מחר, בלי שתהיה לו תשובה לשאלה, מה אני עושה עכשיו ולמה. הקניון לכאורה מאיר - עיניים ללקוחות ולדיירים. אך למעשה הוא עולם תחליפי, שאפשר להעביר בו חיים שלמים בלי לצאת החוצה, המבטל את האוטונומיה האנושית שלהם. שלל האורות הוא רק צל של עולם. יש שם אפילו אתרים כגון: מנהרת אהבה ; סימולציה של גשם, רוח ושלג ; חוף ים עם מים ממשיים ; חומת סין ; כיסא חשמלי ; פיורד ; וגם אובייקטים סאראמאגואיים : רפסודת אבן ומנזר ממאפרה. אבל אין זה ספר המלגלג על ה"קדמה" הווירטואלית אל מול מלאכתו של קדר אומן. הבובות של אלגור באמת מגוחכות. זהו ספר שמעמיד מול הטוטליטריות המצמיתה, שיודעת - במקומך, את הרוח שמפיחה בחיים רוח - חיים: הלוא היא חדוות העשייה, וקיומו של מחר, שבו גם יקשיבו למי - שאתה, ותהיה בו אהבה. יום אחד יחשפו חפירות - בנייה בקניון משהו מסתורי, מפחיד, שדורש חקירה זהירה וממושכת. כך יתחיל המהפך, ומה שנראה סופי, סגור, כובל ומצמית - ייפתח לפתע. יש מצבים בחיים שצריך לזרום בהם עם מה שקורה; ואם הזרימה הזאת, שתעניק לדמויות עתיד פתוח, היא end happy אז יש כאן סיום אופטימי. ועוד לא הזכרנו שבספר מרחף היפוך מבריק של "משל המערה" של אפלטון.