גוסטאב פון אשנבאך, סופר המקדיש את חייו, בעבודת-פרך יומיומית, מתוך משמעת שאין חמורה ממנה, לכתיבתו הסוגדת ליופי, נתקף יום אחד, בערוב ימיו, איזה תסיסה סוחפת, תחושה של להט נעורים עורגים אל המרחק – וכך הוא מוצא עצמו מתגלגל לוונציה. בבית-המלון נתקל מבטו בנער פולני כליל-יופי, ופרץ התשוקה אליו משחרר באיש המסוגף והנזירי נחשול נפשי שלוח-רסן, המתגלגל עד לשיא הבלתי-נמנע והבלתי-נשכח של הנובלה.