כיצד ניתן לכתוב על מלחמה? מהן המילים, מהי הסוגה הספרותית היכולה להכיל את מוראותיה? בקובץ סיפורי מלחמה לילדים מספק הסופר היפני הנודע אקיוקי נוסקה מענה מפתיע לשאלה זו, הן במעשה הספרותי יוצא הדופן והן בתכניו הפולחים את הלב.
תוכי מחמד, לווייתן אדיר ממדים שמתאהב בצוללת ותיקן המסתתר בקופסת גפרורים הם חלק מגיבוריו של נוסקה. סיפוריו כתובים אמנם במתכונת הפשוטה למדי של אגדות ילדים, אך זוהי אירוניה שהמעטה שלה דק: השילוב בין ריאליזם לבדיון והעצב החריף השורה על הכתיבה הם החומרים שמהם עשויה ספרות מתוחכמת למבוגרים.
”החמישה-עשר בחודש השמיני, השנה העשרים לקיסר שוֹוָה“ – יום כניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה – הוא החוט המקשר בין הסיפורים, אולם תבניתם, המרחיקה את המציאות ובה בעת מכה בבטן כאגרוף, הופכת אותם לעל-זמניים: רישומים עזים של מלחמה, בכל מקום, בכל זמן.