אחת הדמויות העלומות והידועות לשמצה בקנדה של המאה התשע-עשרה עומדת במרכז ספר זה. דמות כמעט דמונית, גרייס מארקס, משרתת יפהפייה בת שש-עשרה, שהואשמה ברצח כפול ומזעזע ביחד עם ג'יימס מקדרמונט שותפה לפשע.
שש-עשרה שנה חלפו מאותו יום שבו נשלחה גרייס לכלא באשמת רצח כפול בדם קר. שותפה הוצא להורג ב-21.11.1843, אך מאחר שהיו כאלה שטענו לחפותה, הומר עונשה למאסר עולם.
לאחר התמוטטות עצבים בכלא היא אושפזה בבית חולים לחולי נפש. ומאחר שלטענתה אין לה קצה של זיכרון מאותם אירועי רצח, עוסק המטפל בה בניסיון להגיע אל חקר האמת.
האם גרייס היא מכשפה, 'פאם פאטאל'? האם היא הרוצחת? או האם היא קורבן חלש ונטול רצון של שותפה לפשע ג'יימס מקדרמונט?
שני רעיונות חשובים עולים משחזור ספרותי זה הכתוב בעוצמה ובחושניות רבה. ראשית האמונה שבסופו של דבר הדמיון הוא זה שמעניק לנו ראייה רחבה יותר ולא העובדות כשלעצמן, ושנית כל אמת באשר היא, היא חמקנית, אינה חד-משמעית ואולי אפילו אינה חשובה. כדרכה בונה מרגרט אטווד, מגדולי הסופרים בני זמננו, עולם שלם מצירופים מדהימים של פרטים יומיומיים ומהמבנה החברתי של אותה תקופה. היא לוקחת אותנו צעד אחד קדימה כשהיא מעניקה לגרייס את ההזדמנות לשחזר את האירועים במונולוגים שהם ליריים ומסמרי שיער כאחד. בשליטתה הווירטואוזית ובתובנה עמוקה הופכת פרשה מסתורית ומזעזעת זו ליצירה שהדיה ימשיכו לרדוף את הקורא זמן רב אחרי שקרא את הספר.
ספריה הקודמים בהוצאת כנרת – עין החתול והכלה השודדת זכו להצלחה רבה גם בארץ.