"עשרה ימים אחרי שהסתיימה המלחמה נהגה לורה אחותי במכונית והפילה אותה מגשר." כך פותחת ואומרת אייריס צ'ייס גריפן, שריד למשפחה עשירה בקנדה. מותה של לורה ב-1945 נגרם מתאונה, קבעה המשטרה, אך אייריס מחליטה לצאת לחקירה משלה.
מרגרט אטווד שוזרת זה בזה שלושה סיפורים וחושפת אט-אט באמצעות משחק הגומלין הווירטואוזי שביניהם, את סודותיה של משפחת צ'ייס, ובעיקר את פרשות חייהן הסבוכות של שתי האחיות, במרקחת של דרמה גותית, מתח מיני, פנטזיה ומדע בדיוני.
מרגרט אטווד, מגדולי הסופרים בני ימינו, כתבה יותר מעשרים וחמישה ספרי פרוזה, שירה ומאמרים. "המתנקש העיוור", ספרה הידוע ביותר, זיכה אותה בפרס בוקר לשנת 2000. מספריה שראו אור בעברית (בהוצאת כנרת): "עין החתול", "לטענת גרייס", "בז וניאלה".
"אטווד מעולם לא כתבה בכישרון וברבגוניות רבים יותר; הישג עצום." סנדיי טיימס
"סיפורים שזורים בתוך סיפורים ברומן מרתק זה על תאוות בצע, אהבה ונקמה. התיאורים המטפוריים ובניית הדמויות עוצרי נשימה ביופיים ובתהודה שלהם." קירקוס ריוויו
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
אטווד היא ילידת אוטווה שבקנדה, סופרת, משוררת, מבקרת ספרותית פורייה ואקטיביסטית התומכת באיכות הסביבה. במשך שנות כתיבה, זכתה מרגרט אטווד בפרס ארתור סי קלארק ובפרס בוקר היוקרתי על ספרה "המתנקש העיוור". היא הייתה מועמדת לפרס המושל הכללי בקנדה שבע פעמים, וזכתה בו פעמיים.
אטווד כתבה יותר מ-35 ספרים בינהם אוספי שירה, סיפורת, ועיון, היא ידועה בעיקר בזכות הרומנים שכתבה, ביניהם ראו אור בעברית: "לפני הכל" (1983), "מעשה בשפחה" (1986), "עין החתול (1996), "הכלה השודדת" (1997), "לטענת גרייס"
(1998), "האישה האכילה" (1998), "הלנה מטרויה רוקדת על הדלפק" (1998),
"אל פני המים" (1999), "בז וניאלה" (2006), "למעלה למעלה בעץ" (2008) ו"פנלופאה - המיתוס של פנלופה ואודיסאוס" (2006).