אניה פון ברמזן נולדה בדירה קומונלית סוריאליסטית במוסקבה, דירה שבה שמונה-עשרה משפחות חלקו מטבח אחד. בילדותה שרה שירי הלל ללנין, ניהלה בבית הספר סחר שוק שחור של מסטיקים בטעם פירות וערגה לטעימה מהמערב האגדי. החיים היו לסירוגין חסרי היגיון, משמימים, מלאי שמחה ילדותית, עגומים, ובסופו של דבר בלתי-נסבלים. ב-1974, כשהיתה בת עשר, נמלטו אניה ואמהּ לארצות הברית, ללא מעילי חורף וללא אפשרות לשוב למולדת. כיום היא הכוהנת הגדולה של כתיבה על אוכל גורמה. אף על פי כן, טעם נקניק הקוֹלְבָּסָה הסובייטי, כמו עוגיות המדלן של פרוסט, משיב אותה לאטלנטיס האבודה, המוכרת גם בשם ברית המועצות.
בממואר הטרגי-קומי הסוחף שלפניכם אניה בוראת מחדש שבעה עשורים של היסטוריה סובייטית דרך אמנות הבישול והאוכל. היא משחזרת היסטוריה משפחתית נוגעת ללב המשתרעת על פני שלושה דורות, שהיא חלק מאפוס היסטורי רחב יותר: המדיניות האכזרית של החרמת התבואה שהנהיג לנין, הרעב בתקופת מלחמת העולם השנייה, נימוסי השולחן של סטלין, ויכוחי המטבח של חרושצ'וב, מלחמתו הרת האסון של גורבצ'וב באלכוהול והתמוטטותה הסופית של ברית המועצות. כל אלה נעשים למקשה אחת בזכות שנינותה העוקצנית של אניה, הנוסטלגיה הנלהבת שלה וההבחנות החדות והמדויקות. אמנות הבישול הסובייטי הוא ספר שמסעיר את הנפש ואת החושים גם יחד.