"היום מתה אמא. ואולי אתמול, אני לא יודע" – כך, בשני משפטים קצרים שכבר קנו להם תהילת עולם בתולדות הספרות, נפתח "הזר", הרומן הראשון של העיתונאי והסופר הצרפתי אלבר קאמי, יליד אלג'יריה הקולוניאלית.
"היום אמא עדיין חיה" – כך, במשפט קצר אחד שעתידו עוד לפניו, נפתח "מֶרסוֹ, חקירה נגדית", הרומן הראשון של העיתונאי והסופר האלג'ירי כּאמל דאוּד, יליד אלג'יריה העצמאית. הָארוּן, גיבורו של "מרסו, חקירה נגדית", הוא אחיו של הערבי חסר השם שנרצח על שפת הים בידי מרסו, הגיבור ביצירתו הנודעת של קאמי. אותו הארוּן, גבר בערוב ימיו שגר בעיר אוֹראן שבאלג'יריה, נפגש ערב-ערב בבר מקומי עם גבר צרפתי חסר שם, עד שהוא מסיים לספר לו את סיפור חייו ואת סיפורו של אחיו. מוסא היה שמו של האח, והוא נרצח סתם כך בדמי ימיו. כשבעה עשורים לאחר צאת "הזר", כאמל דאוד מעניק לקורבן הרצח לא רק שֵׁם, כי אם גם בני משפחה: אב שנעלם, ואֵם ואח שחייהם השתבשו לחלוטין אחרי מותו של מוסא. הם חיים שוב ושוב את הרצח המסתורי, נשאבים אליו, מנסים לפענחו, ולבסוף נוקמים את נקמתם ברצח מיותר משלהם. הרומן הפרוע והמבריק של דאוד מספר באומץ גם את סיפורה האלים, הרווי קנאוּת לאומית ודתית, של אלג'יריה העצמאית, והוא זיכה את מחברו בכמה פרסים, בהם פרס גונקור לרומן ביכורים. ה"ניו יורק טיימס" כלל את "מרסו, חקירה נגדית" ברשימת 100 הספרים החשובים ביותר שראו אור בשנת 2015.
הרומן רואה אור בתרגומה של אילנה המרמן, מתרגמת יצירת המופת "הזר" (עם עובד, 1985), שגם הוסיפה לו אחרית דבר.