"זה היה בטרם החיים נשאו אותנו,
בטרם הבנתי באמת מה התרחש שם,
בסוד העצים, במלמול המים, בבושם העשבים
ובאותה ילדות זוהרת שכה הפעימה את לבי..."
אי קסום לחופי נהר הדורדון. עולם פיוטי ומסתורי של מים, מקום מפלט שנועד לחלומות. שם חיים בבועה של הרמוניה באסטיין ובני משפחתו. הנהר והמים הם היקום שלהם, גן-עדן שמפרנס אותם ושובה אותם בכשפיו יום אחרי יום.
עולם שהמלחמה אינה מצליחה להפר את השלווה והנועם שבו, אך למרות הכול הוא מתפרק אט-אט כשהאסונות מכים במשפחה האוהבת בזה אחר זה, וכל שנותר הוא זכרון האושר של ילדות נצחית.
זהו סיפור אוניברסלי שנכתב ברגישות, ביופי נדיר ובגעגועים על הזמן הממהר לחלוף, ועל המעבר האכזרי מן הילדות אל הבגרות.