פרדריק, צעיר מוזר ומסוגר, אוסף פרפרים ומצלם. זה שנתיים שהוא עוקב בסתר אחרי הסטודנטית לאמנות מיראנדה. זכייה מקרית בטוטו מאפשרת לו לכלוא את מיראנדה במרתפו של בית בודד באנגליה הכפרית, אותו קנה בכספי הזכייה. הוא ידע כי לעולם לא יזכה להכיר אותה בדרך הרגילה, אך אם תהיה איתו, היא תכיר את הצדדים הובים שלו. היא תבין. מנקודת מבטו כאספן, אין מטלית הכלורופורם אכזרית יותר מרשת הפרפרים שלו. הוא ממתין בסבלנות לנפילת המחסומים של מעמד וטעמים המפרידים בינו לבינה ומונעים את האהבה ביניהם. מיראנדה, היוצרת, נואשת מלהשיג את חירותה, מנסה להבין, איך אינה מסוגלת להדחיק את הבוז שהיא חשה כלפי כוח האל-חיים שאותו מייצג האספן. הספר מאפשר צפייה אל משחק-האלים, המזכיר יותר ילדות בשחור-לבן. כאן מוגדרים החושים של האיסוף והיצירה בשני הגיבורים המרכזיים, הקשורים במאבק בין שני רצונות, בין שתי דרכי-קיום ושני משעולים של תאווה.